הדרמה שהתחוללה אמש בשווקים הפיננסיים היא לא רק סיפור על נפט ומניות, אלא שיעור מרתק בפסיכולוגיה של שלטון ובדינמיקה של מידע. בשוקי ההון מתחיל להתקבע בשבועות האחרונים מושג חדש-ישן שזכה לכינוי TACO - ראשי תיבות של "Trump Always Chickens Out" (טראמפ תמיד משתפן/מתקפל).
הכינוי הזה מתאר דפוס פעולה שבו הנשיא יוצר הסלמה מילולית קיצונית, מאיים "לשבור את הכלים", וברגע האחרון מבצע פניית פרסה חדה לכיוון של משא ומתן או דחייה. אתמול ראינו את ה"טאקו" הזה בפעולה מול איראן, אבל מה שהפך את האירוע הזה למסעיר באמת הוא התזמון של העסקאות שקדמו לו.
על פי נתוני הבורסה, רגעים ספורים לפני שפורסם הפוסט ששינה את כיוון השוק, נרשמה פעילות תזזיתית וחריגה בחוזי הנפט. בין השעה 6:49 ל-6:51 בבוקר, שעון וושינגטון, נמכרו חוזים המייצגים לפחות 6 מיליון חביות נפט בשווי של 650 מיליון דולר.
מדובר בזינוק אדיר לעומת מחזור המסחר הממוצע באותן שעות, שעמד בימים האחרונים על 700 אלף חביות בלבד. חמש עשרה דקות לאחר מכן, פורסם הפוסט של טראמפ ברשת טרות סושיאל שבו הודיע על דחיית התקיפות ועל קיומן של שיחות עם איראן.
התוצאה הייתה מיידית: מחיר הנפט צלל ב-14% והפסיק את הדהירה שלו לכיוון ה-112 דולר לחבית.
ככלכלן, קשה לי להאמין בצירופי מקרים בסדרי גודל כאלה. כשמישהו מוכר נפט במיליארדי שקלים דקות לפני הודעה שמורידה את המחיר בחדות, עולה חשש כבד שמישהו בשוק ידע על ה"טאקו" המתקרב עוד לפני שהנשיא לחץ על כפתור הפרסום.
הפעילות המחשידה לא נעצרה בזהב השחור. באותו חלון זמן בדיוק, נרשמה תנועה מאסיבית גם בחוזי המניות על מדד ה-S&P 500. כמעט 4,500 חוזים בשווי של כ-1.46 מיליארד דולר החליפו ידיים בדקה אחת בלבד. המהלך הזה התרחש בדיוק כשהחוזים זינקו במחירים, וזאת עוד לפני שהציבור הרחב ידע על הפסקת האש המסתמנת. המדד פתח את יום המסחר בעליות ונסגר בזינוק של 1.2%.
היכולת לנווט בין הקצוות של טראמפ הפכה למשימה בלתי אפשרית עבור הסוחר הממוצע. יום אחד אנחנו סופרים לאחור עד להשמדת תשתיות באיראן, ולמחרת אנחנו סופרים את הימים עד ל"עסקה" הגדולה. התנודתיות הזו היא גן עדן לספקולנטים עם מידע פנים, אבל היא סיוט למשקיעים שמחפשים יציבות. היא מעלה שאלות קשות על תקינות המסחר ועל הדרך שבו הצהרות פוליטיות הופכות לכלי עבודה בבורסה.
אנחנו חיים בעידן שבו ציוץ אחד יכול למחוק או לייצר ערך של מיליארדים בתוך דקות. המושג TACO מזכיר לנו שהרעש הגיאופוליטי הוא לעיתים רק אמצעי לחץ, ושהשוק מתחיל ללמוד את הטקטיקה של הנשיא. עם זאת, העובדה שעסקאות ענק מתרחשות בתזמון כה מושלם צריכה להדליק נורה אדומה לכל רגולטור.
כמשקיעים, המסקנה היא ברורה: בעידן של תנודתיות קיצונית וניווט בין קצוות, אסור להיסחף אחרי הכותרות של הרגע. ניהול תיק אחראי דורש להסתכל מעבר לרעש המיידי ולזכור שבסופו של דבר, השוק תמיד יחזור לנתונים הריאליים, גם אם הדרך לשם רצופה ב"טאקוס" פוליטיים.
אם אתם מרגישים שתיק ההשקעות שלכם חשוף מדי לתנודות הקיצוניות של התקופה האחרונה, או שאתם רוצים לבנות אסטרטגיה עמידה יותר לרעשי מאקרו, אני מזמין אתכם להתייעץ איתי ולתכנן יחד את הצעדים הבאים.
