בעשור האחרון נדמה שהעולם הפיננסי מדבר רק על מילה אחת - AI.
מניות כמו אנבידיה, AMD ומיקרוסופט עלו בעשרות ומאות אחוזים, אך מאחורי כל זה מסתתר סיפור עמוק הרבה יותר. מהפכת הבינה המלאכותית אינה תעשייה של שחקן אחד - אלא מערכת אקולוגית שלמה, שרשרת ערך מרובת שלבים שבה כל חוליה היא קריטית.
במאמר הזה נצלול אל מאחורי הקלעים של התעשייה שמעצבת מחדש את הכלכלה הגלובלית, ונבין היכן עלולות להסתתר ההזדמנויות הגדולות של השנים הקרובות.
המהפכה מתחילה בלב הפועם של כל מערכת AI - יחידות העיבוד הגרפיות (GPUs). מדובר בשבבים רבי עוצמה שמאפשרים למודלים ללמוד, לאמן ולבצע חישובים בקצב עצום.
אנבידיה (NVDA) היא השחקנית המרכזית בתחום, עם שליטה כמעט מוחלטת בשוק המאיצים, אך גם AMD ואינטל מנסות להדביק את הקצב.
לצידן, ברודקום (AVGO) מפתחת שבבי תקשורת המחברים בין אלפי יחידות עיבוד במרכזי נתונים, בעוד מיקרון (MU) מספקת את הזיכרון הקריטי לתמיכה בעומסי החישוב.
זהו הבסיס שעליו נשענת כל שרשרת הערך של הבינה המלאכותית.
השבבים לבדם אינם מספיקים. הם זקוקים לבית - מקום שבו יאוחסנו, יפעלו ויתקשרו ביניהם.
כאן נכנסות לתמונה ענקיות הענן: אמזון (AMZN) עם AWS, מיקרוסופט (MSFT) עם Azure ואלפבית (GOOG) עם Google Cloud.
שלושתן בונות מרכזי נתונים עצומים שמאפשרים לאלפי חברות להריץ מודלים ויישומים של AI מבלי להשקיע בתשתית פיזית משלהן.
לצידן, אורקל (ORCL) פועלת בנישה ממוקדת ומספקת שירותי ענן לחברות פיננסיות ותעשייתיות.
מרכזי הנתונים האלו הם למעשה “בתי החרושת” של הכלכלה הדיגיטלית החדשה.
מאחורי כל דאטה סנטר עומדת תשתית אנרגיה עצומה. מרכז נתונים ממוצע צורך חשמל כמו עיר קטנה, והביקוש רק הולך וגדל.
כדי לשמור על יציבות ועלויות נמוכות, תעשיית ה-AI תלויה באספקת אנרגיה אמינה ונקייה.
כאן נכנסות לתמונה חברות כמו נקסט-ארה אנרג’י (NEE) שמובילה את תחום האנרגיה המתחדשת, וקונסטליישן אנרג’י (CEG) שמפעילה כורים גרעיניים לייצור חשמל קבוע וללא פליטות.
אלו הגורמים שמאפשרים לתעשייה להתרחב מבלי לקרוס תחת עלויות האנרגיה שלה עצמה.
מאחורי מסכי הענן עומדים מבנים אמיתיים, קירות בטון ומערכות קירור מתקדמות. תחום הנדל"ן של מרכזי הנתונים הפך לאחד החמים ביותר בשוק.
חברות כמו דיגיטל רילטי טראסט (DLR) ואקוויניקס (EQIX) בונות, משכירות ומתחזקות את אותם מתקנים עצומים שבהם מתבצע כל הקסם.
בנוסף, ורטיב (VRT) מספקת פתרונות תשתית קריטיים - קירור, חשמל וניהול עומסים - שמאפשרים לפעילות הזו לרוץ ללא הפסקה.
זהו תחום שנמצא בצומת שבין טכנולוגיה, הנדסה ונדל”ן מניב.
הבינה המלאכותית אינה חכמה יותר מהמידע שהיא ניזונה ממנו. החברות שמטפלות, מנקות ומנהלות את הנתונים הן אלו שמספקות את “הדלק הדיגיטלי” לתעשייה.
סנואופלייק (SNOW) בנתה פלטפורמת ענן גמישה לאחסון וניהול מידע - פלנטיר (PLTR) מתמחה באינטגרציה של מקורות מידע שונים למערכת אחת חכמה ומונגו די.בי (MDB) מספקת פתרונות לבסיסי נתונים לא מובנים, שמאפשרים למערכות AI להתמודד עם מידע מגוון ודינמי.
ככל שהנתונים הופכים מדויקים ומונגשים יותר - כך הערך של ה-AI גדל.
זהו השלב שבו הטכנולוגיה הופכת למוצר שמייצר ערך אמיתי. כאן נמצאות החברות שמשלבות בינה מלאכותית בשירותים ובמוצרים קיימים, או יוצרות מוצרים חדשים לחלוטין. סיילספורס (CRM) מובילה את תחום ה-CRM עם יכולות AI לחיזוי מכירות, אדובי (ADBE) משנה את עולם היצירה עם Firefly, סרוויס נאו (NOW) מייעלת תהליכי עבודה באמצעות בינה מלאכותית, ואינטואיט (INTU) משתמשת בלמידה עמוקה כדי לשפר ניהול פיננסי וייעוץ מס.
זהו השלב שבו ה-AI נוגע ישירות בצרכן, בעסק ובתוצאה הכלכלית.
רוב המשקיעים נוטים לרדוף אחרי הכוכבים הגדולים - אך במציאות, הערך האמיתי נבנה דווקא בשכבות התשתית. חברות האנרגיה, הנדל”ן, ניהול הנתונים והתפעול הן אלו שיאפשרו למהפכה הזו להמשיך לצמוח.
מי שמבין את המערכת האקולוגית הזו - מבין שה-AI הוא לא “מוצר” אלא שכבה טכנולוגית חדשה שתתפשט לכל תחום בחיינו.