הלשכה המרכזית לחדשות? לא הפעם - המדד העולמי של מרסר בשיתוף מכון CFA לשנת 2025 מציב את מערכת הפנסיה הישראלית במקום החמישי בעולם, וזוכה לדירוג A - הקטגוריה העליונה. זה הישג בולט: מערכת שנבנתה סביב חוק הפנסיה החובה (18.5% מהשכר מופקד לפנסיה מאז 2008), מנהלת נכסים בהיקף של למעלה מ-3 טריליון שקלים, ומוכיחה עמידות גם בתנאי לחץ.
מה המקור ומה בדיוק נמדד?
דירוג מרסר - CFA בוחן מערכות פנסיה ב-52 מדינות לפי שלושה מרכיבים עיקריים:
- הלימות - היכולת לשלם קצבאות לבני הגיל השלישי.
- קיימות (sustainability) - היכולת לממן את ההתחייבויות לאורך זמן.
- הוגנות וממשל תאגידי - שקיפות, ניהול סיכונים, הגנות לעמיתים.
ישראל קיבלה ציון כולל שעלה קלות (מ-80.2 ל-80.3) וזכתה ל-A. רק ארבע מדינות נוספות גם זכו לציון A: הולנד, איסלנד, דנמרק וסינגפור (הולנד במקום הראשון). ישראל מופיעה במדד זה מזה שש שנים ומתברגת כ"מובילה עולמית" בהתחשבות בנסיבות המקומיות.
למה הדירוג של ישראל משמעותי?
כמה נקודות מרכזיות שמסבירות את הדירוג הגבוה:
- החובה להפרשות - החוק (החל מ-2008) מחייב הפרשות של לפחות 18.5% מהשכר, זה יצר מחויבות מבנית לחיסכון וליציבות מקורות קצבאות בעת פרישה.
- גודל הנכסים המנוהלים - מערכות הפנסיה בישראל מנהלות נכסים בהיקף של מעל 3 טריליון שקל - מה שיוצר מוסדיות ושוק הון פנימי יציב.
- רגולציה ויישום - מסגרת רגולטורית יציבה יחסית ומנגנוני פיקוח סייעו לשמור על יציבות המערכת גם בתקופות משבר.
- עמידה בבחינה בזמן לחצים - הדוח מציין שמערכת הפנסיה שמרה על חוסנה גם בשנים האחרונות, כולל בתקופה של עליה בחוב הממשלה ביחס לתוצר.
אלו הם גורמים מבניים שהפכו את מערכת הפנסיה בישראל לאחד היסודות המוסדיים החזקים במשק.
איפה אפשר להשתפר?
למרות הדירוג המוצק, מחברי הדוח מצביעים על נקודות לשיפור שניתן (ונהוג) לטפל בהן:
- התמודדות עם הונאות - הדוח ממליץ לשפר מנגנוני זיהוי, מניעה ואכיפה כנגד הונאות פיננסיות בתחום קצבאות ופנסיות. זה כולל בקרה טכנולוגית ופרוטוקולים חזקים יותר.
- הטבות לעמיתים צעירים, ובמיוחד הורים - הדוח מציין בעיה נפוצה: הורים צעירים רבים מפספסים הפקדות בזמן חופשות לידה/טיפול, מה שמפגע בלוח ההשקעה והצבר עבורם בעת הפרישה. יש מקום למדיניות ייעודית שמפצה או מאפשרת המשכיות הצבירה.
- התמודדות עם שינויים דמוגרפיים - תוחלת החיים עולה והדינמיקה בשוק העבודה משתנה; זה מחייב מדיניות מותאמת לטווח ארוך.
כאמור - אלה לא ליקויים גורפים, אלא הזדמנויות לשדרוג שניתן ליישם בהתבסס על החוזקות הקיימות.
מה המשמעות למשקיעים, לפנסיונרים ולמדינה?
- לפנסיונרים ועובדים שבראשם - ביטחון גבוה יותר: דירוג גבוה תורם לאמון הציבור בכך שקצבאות יהיו יציבות, זה מפחית סיכונים חברתיים ומהווה יתרון חברתי כלכלי.
- למשקיעים מוסדיים: קרנות פנסיה חזקות הן שחקנים מוסדיים מרכזיים בשוק ההון - הן מספקות ביקוש ארוך טווח לאג"ח, מניות ותשתיות, ותורמות לעומק שוק ההון המקומי.
- למדינה: מערכת פנסיה יציבה מקטינה את הסיכון שממשל יידרש לממן קצבאות באופן חירום, ומחזקת את העמדה הפיננסית של ישראל בזירה הבינלאומית. כמו כן, דירוג גבוה מהווה "כרטיס ביקור" שמחזק את אמון המשקיעים הזרים.
ההקשר לתקופה האחרונה: חוסן גם תחת לחצים
הדוח עצם מציין שישראל שמרה על חוסנה גם בתקופת המלחמה ועל רקע עלייה יחסית בחוב הציבורי. זה משקף גמישות מערכתית: המבנים המוסדיים ושיטת ההפרשות העובדתית סייעו למנוע קריסה או פגיעה קשה ביכולת המערכת לעמוד בהתחייבויותיה.
מה מומלץ למדיניות ולמנהל הפנסיוני?
- הגברה טכנולוגית למניעת הונאות: שימוש בכלים אנליטיים, זיהוי חריגות אוטומטי ושקיפות בתנועות כספים.
- חיזוק הגנה לעמיתים צעירים והורים: פיתוח פתרונות שיונעים פגיעה בהמשכיות ההפקדות בזמן חופשות לידה - למשל מנגנוני "הפרשה מדורגת" או סבסוד חלקי של המשך ההפקדות.
- תקשורת ושקיפות: הסברה לציבור על חשיבות ההפקדות ועל האופציות לשיפור מצבן של קבוצות מוחלשות.
- גיוון תיקים וניהול סיכונים ארוך טווח: התאמת הפרופילים להשפעות דמוגרפיות ושינויים בשוק העבודה.
הדוח של מרסר מהווה מסמך בונה - מדדים טובים אבל עם מפות ברורות לשיפור.
סיכום - הישג עם חזון לשיפור
מדידת מרסר - CFA נותנת לישראל ציון כבוד: A והחמישית בעולם - הישג שנובע ממנגנון חוקי יציב, נכסים משמעותיים ורגולציה מחייבת. עם זאת, הדירוג גם מדגיש נקודות בהן יש לפעול: מניעת הונאות וטיפול בעמיתים צעירים - צעדים שיכולים להפוך את מערכת הפנסיה לא רק חזקה, אלא גם צודקת יותר ואפקטיבית יותר לטווח הארוך.
