במהלך השבוע האחרון התעורר גל חרדה בשווקים המקומיים בעקבות דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהזהיר בכנס החשב הכללי כי ישראל תצטרך להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים. הדברים פורשו כהצהרה על שינוי כיוון מהותי - מעבר מכלכלה פתוחה לכלכלה סגורה וריכוזית - והובילו לירידות חדות בבורסה בתל אביב.
אלא שבמסיבת עיתונאים שנערכה יום לאחר מכן בירושלים, נתניהו ביקש להבהיר: מדובר ב"אי הבנה". לדבריו, הכלכלה הישראלית ממשיכה להיות אחת מהחזקות בעולם, והדברים נאמרו בהקשר הביטחוני בלבד - מתוך הצורך להגיע לעצמאות ייצור בתחום מערכות הנשק.
בכנס החשכ"ל דיבר נתניהו על מגבלות בינלאומיות הנובעות מלחץ מדיני, במיוחד מצד אירופה, בכל הנוגע לייצוא וליבוא של אמצעי לחימה. בהקשר הזה הוא ציין כי ישראל תידרש לגלות יותר "אוטרקיה" - כלומר, לייצר בעצמה חלקים חיוניים כדי שלא להיות תלויה בגורמים חיצוניים.
אולם, הדברים הוצגו באופן רחב, ללא הבחנה ברורה, ופורשו מיד כהצהרה על כוונה לצמצם את פתיחות המשק הישראלי כולו. התוצאה הייתה תגובת שוק חריפה: ירידות של למעלה מ-2% בבוקר יום המסחר שלאחר הנאום, שנרגעו בהמשך היום והסתיימו בירידה מתונה יותר (מדד ת"א-35 ירד ב-0.1%, ות"א-90 ב-1%).
במסיבת העיתונאים שנערכה יום לאחר מכן, בהשתתפות שר הכלכלה ניר ברקת ויועצו הכלכלי של נתניהו אבי שמחון, אך ללא נוכחות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נתניהו הציג מסרים הפוכים לגמרי.
"הכלכלה הישראלית חזקה מאוד, היא מדהימה את העולם כולו", הצהיר, והציג נתונים תומכים:
הוא הבהיר כי אמירתו על משק "אוטרקי" מתייחסת אך ורק למגזר הביטחוני, שבו יש צורך לייצר עצמאות תעשייתית לנוכח מגבלות פוליטיות על ייבוא ציוד.
במובן הכלכלי, האמירה של נתניהו מדגישה את אחת הדילמות המרכזיות של ישראל: כיצד לשמור על משק חופשי וגלובלי, שמושך השקעות זרות ונהנה מסחר בינלאומי, ובמקביל להבטיח עצמאות ביטחונית בסקטור הרגיש ביותר.
החשש המרכזי של המשקיעים לא היה בהכרח מהגבלות רגולטוריות פנימיות, אלא מהאפשרות של שינוי אסטרטגי כולל במדיניות הכלכלית. בהקשר הזה, ההבהרה שניתנה חשובה: ישראל אינה מתכוונת להפוך את כלכלתה לסגורה או ריכוזית, אלא לשמור על חופש פעולה רחב תוך בידול מגזר הביטחון כחריג.
השווקים הגיבו באופן אופייני: פאניקה ראשונית בעקבות אמירה לא מדויקת, ולאחר מכן תיקון כשהתמונה התבהרה. עצם העובדה שהמסחר ננעל בירידות קלות בלבד לאחר מסיבת העיתונאים מעידה על כך שהמשקיעים קיבלו את ההבהרה.
עם זאת, האירוע מציף בעיה רחבה יותר - רגישות היתר של השוק המקומי לאמירות פוליטיות. בסביבה שבה אי ודאות ביטחונית ומדינית גבוהה ממילא, כל אמירה מצד גורם בכיר עלולה לייצר טלטלה קצרה, גם אם בסופו של דבר מדובר באי הבנה.
ישראל נכנסת לשנים שבהן היא תצטרך להשקיע יותר ויותר בביטחון ובתעשיות ביטחוניות מקומיות - לא רק מתוך אילוץ אלא גם כהזדמנות עסקית. תעשיות אלו כבר מהוות מנוע צמיחה משמעותי ליצוא, ואם יושקעו נכון, הן עשויות לחזק את הכלכלה כולה.
במקביל, חשוב לשמר את האמון של השווקים הבינלאומיים בכך שישראל מחויבת לכלכלה פתוחה וידידותית להשקעות זרות. ככל שהמסר הזה יישמר, המשק הישראלי יוכל להמשיך להנות מזרימה של הון זר ומעמדה יציב בזירה הפיננסית העולמית.
הסערה סביב אמירתו של נתניהו על "משק אוטרקי" ממחישה עד כמה הכלכלה והפוליטיקה שזורים זה בזה. מצד אחד, ישנה מציאות ביטחונית שמחייבת עצמאות בתחום ייצור מערכות נשק, מצד שני, המשק הישראלי תלוי בהון זר, בסחר בינלאומי ובאמון השווקים.
בסופו של דבר, ההבהרה של נתניהו הרגיעה את השווקים - אך גם הדגישה עד כמה נדרשת זהירות בניסוח אמירות כלכליות מצד הדרג המדיני. כל מילה נמדדת מידית בשערי הבורסה, והשילוב בין ביטחון, כלכלה ותקשורת ממשיך להוות אתגר מרכזי לכל מנהיג בישראל.
