כאשר מדברים על הכלכלה העולמית, יש נתון אחד שחוזר שוב ושוב לשיחות של משקיעים, כלכלנים ובנקאים מרכזיים - מדד המחירים לצרכן (CPI). זהו המדד המרכזי שבאמצעותו אנחנו מבינים אם יוקר המחיה עולה, האם האינפלציה יוצאת משליטה, ומה תהיה המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים.
במאמר זה נצלול לעומק ונבין מהו המדד, איך הוא נמדד בארה"ב ובישראל, מה החשיבות שלו עבור השווקים, ולבסוף נבחן את הציפיות לפרסום המדד בארה"ב שיגיע מחר - נתון שיכול לטלטל את השווקים הגלובליים.
מדד המחירים לצרכן (Consumer Price Index - CPI) הוא אינדיקטור כלכלי שמודד את השינוי ברמת המחירים של סל קבוע של מוצרים ושירותים. סל זה נבנה כך שישקף את דפוסי הצריכה של משקי בית - החל ממזון, דיור ותחבורה, ועד ביגוד, בריאות, חינוך ותרבות.
בפועל, כל שינוי במדד מתורגם לעלייה או ירידה ביוקר המחיה. אם המדד עולה - המשמעות היא אינפלציה, כלומר פגיעה בכוח הקנייה של הציבור. אם המדד יורד - אנו מדברים על דפלציה, תופעה נדירה ומסוכנת שמאותתת על האטה בביקושים במשק.
לכל רכיב בסל המדד יש משקל שונה בהתאם לחשיבותו בהוצאות של משק בית ממוצע. כך למשל, לדיור יש משקל גבוה במיוחד במדד הישראלי (כ-25%), בעוד ביגוד והנעלה מהווים רק אחוזים בודדים. בארה"ב, גם מחירי המזון והאנרגיה מקבלים משקל גבוה, ולכן כאשר רוצים לבחון את האינפלציה "האמיתית" נטולת התנודתיות, מתייחסים למדד הליבה - CPI Core - שמנוטרל ממזון ואנרגיה.
בארה"ב, הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה (BLS) מפרסמת את המדד אחת לחודש, בדרך כלל באמצע החודש שלאחר תקופת המדידה. המדד נבחן הן ברמה חודשית (שינוי לעומת החודש הקודם) והן ברמה שנתית (שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד).
המשמעות היא שכל פרסום של המדד הופך לאירוע שוק - משום שהוא קובע את מסלול הריבית של הפדרל ריזרב (ה-Fed). אינפלציה גבוהה מהצפוי עלולה לגרור העלאות ריבית חדות, בעוד נתון נמוך מהתחזיות פותח פתח להקלות מוניטריות.
גם בישראל מתפרסם מדד המחירים לצרכן אחת לחודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), לרוב ב-15 לחודש. המדד מודד את השינוי ביוקר המחיה עבור משק בית ישראלי ממוצע, והוא כלי מרכזי גם עבור בנק ישראל בקביעת המדיניות המוניטרית.
כאן ההשפעה הישירה היא על ריבית בנק ישראל, על שוק הדיור (משכנתאות צמודות למדד), על שוק האג"ח הצמודות למדד, וכמובן על הצרכנים עצמם. עלייה חדה במדד מתורגמת ישירות להתייקרויות בכלכלה המקומית.
מדד המחירים לצרכן משפיע על מגוון רחב של נכסים פיננסיים:
אג"ח - תשואות האג"ח מגיבות באופן מיידי לנתוני אינפלציה, משום שהן משקפות את ציפיות השוק למדיניות הריבית.
מניות - נתון אינפלציה גבוה עשוי ללחוץ מטה את שוקי המניות, בשל חשש מהעלאות ריבית שמכבידות על החברות.
מט"ח - שער הדולר מתחזק לרוב כאשר נתוני האינפלציה גבוהים מהצפוי, מאחר שהשוק מתמחר מדיניות ריבית מצמצמת.
זהב וסחורות - נתון אינפלציה גבוה מעלה את הביקוש לזהב, הנחשב נכס הגנה מפני שחיקת ערך הכסף.
בשנים האחרונות ראינו תנודתיות חדה במדד. בשנת 2021–2022 האינפלציה בארה"ב חצתה את רף ה-7% לשנה - הרמה הגבוהה ביותר מזה 40 שנה. כתוצאה מכך, הפד נאלץ להגיב באחת מסדרות העלאות הריבית החדות בהיסטוריה, עד לרמות של מעל 5% ב-2023.
המהלך אמנם בלם את האינפלציה, אך יצר חששות מפני האטה כלכלית ואף מיתון. מאז אמצע שנת 2025, עם התקררות האינפלציה, הפד החל בשינוי תפיסה ובקרוב מאוד (ב-17.09.2025) כנראה הריבית תרד בהדרגה, והשווקים ינשמו לרווחה.
מחר, ה-11 בספטמבר 2025, יפורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. הצפי של הכלכלנים הוא לעלייה מתונה, שתשקף המשך התקררות באינפלציה אך עדיין מעל יעד ה-2% של הפד.
המשקיעים יעקבו במיוחד אחרי מדד הליבה: אם הוא יצביע על עלייה מתונה, הדבר יחזק את ההערכות כי הפד יוכל להמשיך בהורדות ריבית כבר בהחלטה הקרובה ב-17 בספטמבר. לעומת זאת, הפתעה כלפי מעלה עלולה לבלום את המגמה, ולהחזיר לשולחן אפשרות של השהיית ההקלות המוניטריות.
מדד המחירים לצרכן הוא לא רק מספר יבש - הוא כלי מרכזי שמסמן לנו את כיוון הכלכלה, את רמת יוקר המחיה ואת כיוון שווקי ההון. בישראל הוא משפיע ישירות על המשכנתאות והאג"ח הצמודות למדד, בארה"ב הוא קובע את מדיניות הפד ואת התנהגות השווקים הגלובליים.
מחר נקבל עוד עדכון חיוני מהחזית האמריקאית. בין אם הנתון יעמוד בציפיות ובין אם יפתיע - דבר אחד בטוח: השווקים יגיבו, ולעיתים בעוצמה. כמשקיעים, חשוב שנבין את המשמעות הרחבה ונזכור שהאינפלציה היא אחד הכוחות החזקים ביותר שמניעים את הכלכלה.
