בחודשים האחרונים מתרחש בישראל תהליך מהפכני כמעט מתחת לרדאר: עולם הנדל"ן המסורתי מתחיל להשתלב בצורה ישירה עם תעשיית הבינה המלאכותית. המגמה הזו קיבלה השבוע ביטוי משמעותי נוסף, כאשר חברת מגה אור, בניהולו של צחי נחמיאס, הודיעה על הקמת חוות שרתים חדשה בהשקעה של לפחות 200 מיליון דולר בבית שמש.
הפרויקט הזה הוא לא עוד השקעה נקודתית. מדובר בצעד אסטרטגי שיכול לשנות את מפת התשתיות של ישראל, ולמקם אותה - אם תדע לנצל את ההזדמנות - כמרכז טכנולוגי מתקדם לעיבוד נתונים ובינה מלאכותית במזרח התיכון.
מגה אור, שהחלה את דרכה כחברת החזקות ונדל"ן מניב, כבר הוכיחה בשנים האחרונות שהיא יודעת לזהות מגמות חדשות ולהתאים את עצמה לעולם המשתנה. אחרי שהשיקה יחד עם נביוס את חוות השרתים הגדולה בישראל לעיבוד בינה מלאכותית במודיעין - בהשקעה כוללת של כ-80 מיליון דולר ועם 4,000 מעבדים גרפיים של אנבידיה - היא יוצאת כעת לפרויקט שאפתני עוד יותר.
בחוות השרתים החדשה בבית שמש, שמתוכננת לקום על שטח של 54 אלף מ"ר, החברה תתחיל בהשקעה של כ-200 מיליון דולר עבור הספק של 20 מגה וואט, אך התוכנית המלאה מדברת על הקמה הדרגתית של מתקן ענק בהספק של עד 220 מגוואט עד שנת 2035 - השקעה שעשויה להגיע לכ-2 מיליארד דולר.
מדובר בקנה מידה חריג מאוד לישראל, שמזכיר פרויקטים דומים בארה"ב ובבריטניה. לשם השוואה, מחשב העל הלאומי שהושק לאחרונה מכיל רק כ-1,000 מעבדים גרפיים - בעוד שבאתר החדש צפויים לפעול כבר בשלב הראשון כ-20 אלף מעבדים.
תחום חוות השרתים לעיבוד בינה מלאכותית הופך לאחת מזירות ההשקעה החמות בישראל. לצד מגה אור, פועלת גם SDS שבבעלות יוסי שינפלד, שהקימה לאחרונה חוות שרתים מתקדמת בבית יהושע יחד עם חברת וואסט דאטה. שתי החברות מגיעות מתחום הלוגיסטיקה והנדל"ן - אבל מבינות היטב שהדור הבא של הנדל"ן המניב הוא תשתיות דיגיטליות: חוות שרתים, מרכזי נתונים ומתקני כוח.
מגה אור כבר הכריזה על שלוש חוות נוספות שנמצאות בשלבי הקמה - הרחבת החווה במודיעין ב-7,000 מ"ר בהשקעה של 150 מיליון שקל, הקמת חווה בפארק יואב על שטח של 20 אלף מ"ר בהשקעה של 350 מיליון שקל, וחווה נוספת בחיפה בשטח של 14 אלף מ"ר בהשקעה של כ-200 מיליון שקל.
החוליה החלשה בשרשרת הזו היא דווקא החשמל. חוות שרתים לעיבוד AI צורכות אנרגיה עצומה - ומדינות רבות בעולם כבר נערכות לכך.
בישראל, לעומת זאת, המצב מורכב יותר.
באתר החדש בבית שמש מתכננת מגה אור להקים תחנת משנה בהספק של 200 מגוואט, שתתבסס על גז טבעי. במקביל היא משתתפת עם אשטרום וחברת מלט הר-טוב בהקמת תחנת כוח נוספת בשם "שמשון", שתספק 830 מגוואט ותכלול מתקני אגירה - בהשקעה של כמיליארד דולר.
אבל לצד יוזמות פרטיות כאלה, אין כיום בישראל תכנון ממשלתי כולל שיתמוך בתשתיות אנרגיה המתאימות לעידן הבינה המלאכותית. כפי שציינה ח"כ אורית פרקש-הכהן, ישראל עדיין אינה מציבה יעדים כמותיים לכוח מחשוב או לתשתיות חשמל שיאפשרו תמיכה בהקמת חוות שרתים בקנה מידה עולמי.
בעוד שארה"ב, בריטניה ואיחוד האמירויות כבר מציבות יעדים של מאות אלפי מעבדים גרפיים, בישראל עדיין מדברים על אלפים בודדים. אם הממשלה לא תספק תמריצים, רישיונות מהירים ופתרונות אגירה - ייתכן שהצמיחה בתחום הזה תיתקע.
ההשקעות של מגה אור ושל חברות נוספות בתחום חוות השרתים הן לא רק מהלך טכנולוגי - הן גם מהלך כלכלי אסטרטגי. מדובר בהשקעות של מיליארדי דולרים שמניעות תעסוקה, בנייה, ייצור חשמל ופעילות תעשייתית רחבה. מעבר לכך, הן הופכות את ישראל למוקד משמעותי בתעשייה עולמית שמגלגלת טריליוני דולרים בשנה.
העולם עובר מהפכה דיגיטלית שמבוססת על בינה מלאכותית - ומי שלא ישקיע בתשתיות חישוביות עכשיו, ימצא את עצמו מאחור. זהו בדיוק השלב שבו מדינות מתחרות על משיכת חברות טכנולוגיה, מעבדות מחקר והשקעות זרות. אם ישראל תשכיל להניע את התחום קדימה, היא תוכל ליהנות מהזדמנות נדירה לבנות כאן תעשייה חדשה שלמה.
מגה אור, שבעבר זוהתה בעיקר עם נדל"ן לוגיסטי, נמצאת היום בחזית של תעשיית הבינה המלאכותית בישראל. ההשקעות שלה בבית שמש ובאתרים נוספים עשויות להוות קפיצת מדרגה משמעותית לשוק כולו - בתנאי שהתשתיות הלאומיות יעמדו בקצב.
אם הממשלה תדע לתמוך בתהליכים האלה, להקל על חיבורי חשמל, ולעודד השקעות בתשתיות אנרגיה, ישראל תוכל להפוך ממדינה קטנה בצד למוקד אזורי של עיבוד מידע ובינה מלאכותית.
אבל אם לא - ייתכן שנצפה מהצד כיצד מדינות אחרות בעולם ממשיכות לרוץ קדימה, בעוד אנחנו נתקעים עם צוואר בקבוק חשמלי אחד גדול.