המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון שוב נמצאת בכותרות - מטחים איראניים על בסיס אמריקאי בקטאר, מתיחות מתמשכת בין טהראן לוושינגטון והמשך המלחמה בין ישראל לחמאס. אך בניגוד לתחזיות פסימיות, ההון ממשיך לזרום לאזור בקצב מסחרר. קרנות ענק, בנקים בינלאומיים ותאגידים גלובליים לא עוצרים, ומזרימים מיליארדי דולרים לדובאי, ריאד ודוחא. השאלה המרכזית היא כיצד האזור מצליח לשמור על מעמדו הכלכלי למרות חוסר היציבות הביטחונית - ומה זה אומר על עתידו.
האירוע האחרון - מתקפה איראנית על בסיס אמריקאי בקטאר - היה מהחמורים בשנים האחרונות. אך שעות ספורות לאחר מכן, חיי המסחר והפיננסים בדוחא שבו למסלולם. זהו ביטוי מובהק לעמידות הכלכלית של האזור, שנשענת על שני נדבכים מרכזיים:
הון ריבוני עצום: היקף קרנות העושר הריבוניות והמשפחתיות במפרץ חצה כבר את רף ה-5 טריליון דולר.
סביבה מיסוי נוחה: מיסוי נמוך ותמריצים רגולטוריים מושכים עוד ועוד חברות בינלאומיות.
שני אלה יחד מייצרים חוסן ייחודי, שבו אפילו טילים בליסטיים אינם מצליחים לפגוע באטרקטיביות הכלכלית של האזור.
בשנה האחרונה ראינו שורה של עסקאות שממחישות את התופעה:
בלקרוק גייסה השקעה של 5 מיליארד דולר מריאד.
ברוקפילד הובילה השקעה של כ-2 מיליארד דולר בחברת החינוך ג’מס מדובאי.
KKR הרחיבה את פעילותה ומינתה את הגנרל האמריקאי דייוויד פטראוס ליו"ר חטיבת המזרח התיכון.
חברות פיננסיות בינלאומיות כמו גולדמן סאקס השיגו רישיונות להקמת מטות בריאד, בעוד דובאי ואבו דאבי מושכות קרנות גידור ומנהלי נכסים בקצב שיא.
המסר ברור: המזרח התיכון, ובעיקר מדינות המפרץ, הפך לבירת הון בינלאומית.
המכון למחקרי השקעות של בלאקרוק מתאר את האזור כצומת שבו נפגשים שלושה "מגה כוחות":
השילוב הזה ממצב את המזרח התיכון לא רק כמקור הון, אלא גם כמרחב פוטנציאלי להשקעות אסטרטגיות ארוכות טווח.
ההתלהבות של המשקיעים לא מבטלת את הסיכונים. התלות בנפט עדיין גבוהה, והאפשרות להסלמה צבאית רחבה תמיד קיימת. נוסף לכך, חלק גדול מההשקעות מתמקד בגיוס הון זר ולא בהכרח ביצירת פעילות מקומית חדשה - כלומר, המפרץ משמש "קופה גדולה" יותר מאשר מרכז יזמות טכנולוגי בדומה לעמק הסיליקון.
עם זאת, מהלך כמו פתיחת השוק הסעודי להנפקות ציבוריות ולהנפקות אג"ח מציב את הממלכה כאחד השווקים האטרקטיביים ביותר במזרח התיכון - ומאותת למשקיעים על רצינות כוונותיה לגוון את הכלכלה.
בטווח הקצר, כל עוד הקרנות הריבוניות ממשיכות לנהל טריליוני דולרים וההכנסות מנפט גבוהות, המפרץ יישאר יעד מרכזי להון גלובלי. בטווח הארוך, היכולת של מדינות האזור להשקיע בתחומים כמו AI, אנרגיה ירוקה וחינוך פרטי תקבע אם הן יהפכו למרכזים כלכליים אמיתיים - או יישארו "תחנות ביניים" להון זר.
המזרח התיכון מוכיח שוב שהכסף חזק מהטילים. ההון הריבוני, מדיניות מיסוי נוחה וראייה אסטרטגית של השקעות הופכים אותו לאחד ממרכזי הפיננסים המשפיעים בעולם. עבור משקיעים גלובליים, זו הזדמנות - אך גם תזכורת לכך שהחוסן הכלכלי אינו מבטל את הסיכונים הגיאופוליטיים.
