שוק העבודה האמריקאי עבר רגיעה מהירה ומתחת לרדאר. אחרי שנים שבהן עובדים יכלו לבחור משרות, לנתר בין מעסיקים ולדרוש שכר גבוה, המציאות משתנה.
נתונים מהתקופה האחרונה מצביעים על כך שהכוח חוזר למעסיקים, והמגמה הזו משפיעה על כלל שכבות העובדים, במיוחד על מי שעד לא מזמן נהנו מחוזה כמעט בלתי כתובה מול שוק תעסוקה לוהט.
ההתקררות אינה דרמטית בקצב האבטלה עצמו, אלא בעומק הקושי למצוא משרות חדשות, במשך החיפוש ובנכונות של עובדים לקבל תפקידים שבעבר נתפסו כלא אטרקטיביים. התופעה מלמדת לא רק על כיוון הכלכלה האמריקאית, אלא גם על מה שממתין לשווקים נוספים בעולם כשמחזור הצמיחה מאט.
לפני שנתיים בלבד, מעסיקים בתחומי עבודה פיזית, שירות ומשרות קשות לאייש התלוננו על מחסור חריף בכוח אדם.
כיום המצב הפוך. חברות רבות בארצות הברית מדווחות על זינוק בפניות של מועמדים גם למשרות שבעבר כמעט אף אחד לא רצה להתקרב אליהן. אחד הסמלים הבולטים לשינוי הוא עבודת כיוון התנועה באתרי בנייה. אם בעבר מנהלי החברות היו מקבלים כעשר פניות בשבוע, היום המספר מגיע לעשרות רבות.
השינוי הזה אינו מגיע מהעדפה חדשה של עובדים לעבודות קשות. הוא נובע מפחד.
עובדים מבינים שכבר אי אפשר להיות בררנים. מי שמפוטר יודע שיכול לקחת חודשים ארוכים למצוא עבודה ברמת השכר והתנאים שהיו לו. לפי סקר שנערך לאחרונה, כמעט מחצית מהעובדים חוששים שיאלצו לחפש עבודה ארבעה חודשים או יותר במקרה שיפוטרו.
למרות ששיעור האבטלה הרשמי עומד על 4.3 אחוזים, עם רמה היסטורית שנתפסת כנמוכה, הנתונים העמוקים מספרים סיפור אחר. שיעור המובטלים שמחפשים עבודה חצי שנה ויותר הגיע לאחד מהשיאים של העשור האחרון. מדובר במצב שכבר אינו דומה לשנים שלאחר הקורונה, שבהן עובדים עברו ממעסיק למעסיק בקלות, והחברות התחרו ביניהן על כל מועמד פנוי.
גלי הפיטורים האחרונים, שפורסמו בחודשים האחרונים, משקפים חזרה של החברות להתנהגות מחזורית קלאסית: כאשר הכלכלה מאטה, החשש מאיוש מתחלף בחשש מאובר העסקה, והקיצוצים חוזרים.
המציאות הקשוחה בשטח ניכרת דרך סיפורי העובדים עצמם. אחת מהן היא דניאל נורווד, ששנים רבות עבדה ברדיו ונאלצה לעבור לחיפוש עבודה ארוך ומתסכל לאחר פיטוריה. לאחר זמן ללא מענה, היא מחליטה ללמוד כדי להפוך למורה מחליפה, למרות החששות הטבעיים. השיקול הוא כלכלי נטו. השכר סביר, וזה מה שמניע אותה.
במקומות אחרים, אפילו עבודות מיון ידני במתקני מחזור הופכות למבוקשות. גם הצבא האמריקאי, שנכשל להגיע ליעדי הגיוס בשנת 2022, מדווח על עמידה מלאה ביעדים השנה. זו תוצאה טבעית של מגמה מחזורית: כשהכלכלה נחלשת, הצבא הופך למעסיק יציב יותר מבחינת ביטחון כלכלי.
כשבוחנים את התמונה הרחבה, עולה כאן נקודה חשובה. שמירה על אבטלה נמוכה אינה מעידה בהכרח על חוזק כלכלי. לעיתים היא משקפת מצב שבו עובדים נאלצים להישאר בשוק בכל מחיר, גם אם בתנאים פחות טובים ובשכר שאינו תואם את כישוריהם.
כלכלת ארצות הברית נמצאת בתקופה של התמתנות ברורה. ההאטה הזו נובעת משילוב של עלויות מימון גבוהות, האטת ביקושים וירידה טבעית אחרי שנים של התרחבות אגרסיבית בעקבות הקורונה. שוק העבודה, בהיותו אחד המדדים הרגישים ביותר למחזוריות, מגיב ראשון.
בשלבים הראשונים של התמתנות, המעסיקים מרגישים נוח יותר לפטר. בשלב הבא, עובדים מתחילים להיאחז בכל עבודה פנויה, והדבר משפיע גם על השכר.
אם המגמה הזו תימשך, נראה ירידה בקצב העלאות השכר, עלייה במספר מחפשי העבודה ופערים הולכים וגדלים בין עובדים בעלי השכלה גבוהה לבין עובדים בעבודות פיזיות.
מי שמחפש היום עבודה בארה"ב נמצא בשוק קשוח יותר.
עבור משקיעים, חשוב להבין שהיחלשות שוק העבודה מהווה גם איתות למיתון מתקרב או לפחות להתקררות כלכלית משמעותית. לרוב, אלו השלבים שבהם החברות מתחילות להתייעל, שווקים מתנהגים בתנודתיות גבוהה יותר והפד נכנס לדילמה מחודשת בין מאבק באינפלציה לבין תמיכה בצמיחה.
לצעירים, המסר ברור: זה לא זמן להיות בררן מדי, אלא זמן לחזק את הכישורים, להגדיל הכנסות ולהתכונן לשוק פחות סלחני. המחזוריות הזו תחזור להתאזן, אבל עד אז יש חשיבות אסטרטגית לבחירות התעסוקה וההשקעה.