החתימה על השלב הראשון של ההסכם לסיום המלחמה בין ישראל לחמאס יצרה בוקר של אופוריה בבורסה בתל אביב. לאחר חודשים של חוסר ודאות, המשקיעים פתחו את המסחר עם אמונה מחודשת ביציבות הכלכלית של ישראל. מדדי המניות המרכזיים רשמו עליות חדות: ת"א 35 טיפס בכ-1.5%, ת"א 90 זינק בכ-2.5%, ומדד הבנייה המריא ביותר מ-5%.
אחרי תקופה ארוכה של פחד, עצב ואי ודאות, נראה שהשוק חוזר לנשום.
מאז תחילת השנה, מדדי הבורסה שברו עשרות שיאים, אך יום המסחר הנוכחי בלט במיוחד: ת"א 35 שובר שיא בפעם ה-41 מתחילת השנה, ת"א 90 בפעם ה-33 ות"א 125 בפעם ה-38.
מדד הבנקים טיפס ב-2.5%, מדד הביטוח הוסיף 3.5%, והסקטור שמשך את מירב תשומת הלב הוא הנדל"ן - עם קפיצה של 5.5% במדד ת"א בנייה ו-4.3% במדד הנדל"ן.
הסיבה ברורה: השוק מצפה להורדת ריבית קרובה שתוזיל את עלויות המימון ותדרבן השקעות חדשות.
אחד הסממנים הבולטים ביותר של השינוי הוא בשוק האג"ח. התשואה על איגרת החוב הממשלתית ל-10 שנים ירדה מתחת ל-4% - רמה שלא נראתה חודשים רבים. ירידת תשואות פירושה שהמשקיעים דורשים פחות פיצוי על סיכון, כלומר יש להם יותר אמון במערכת הכלכלית. גם מדד הפחד (VTA35) ירד בכ-9%.
המסר ברור: ישראל נתפסת שוב כיעד השקעה יציב, והמשקיעים המקומיים והזרים חוזרים בהדרגה לזירה.
בשוק המט"ח נרשמה תופעה מרשימה לא פחות: השקל מתחזק לשער של כ-3.25 שקלים לדולר - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2022.
התחזקות השקל לא רק משקפת אמון מחודש בכלכלה הישראלית, אלא גם עשויה למתן את קצב עליית המחירים. מטבע חזק מקטין את עלויות היבוא ויכול להביא להאטה באינפלציה, מה שיאפשר לבנק ישראל לשקול הורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה - אולי עוד בנובמבר.
אם יש סקטור אחד שנהנה יותר מכולם מהסכם שלום, זהו סקטור הנדל"ן. מניות כמו שיכון ובינוי, דמרי, ישראל קנדה ואשטרום זינקו היום בעד 8%.
הציפייה היא שככל שתתחזק היציבות הביטחונית, כך יגדל קצב הבנייה, יוזלו עלויות המימון ויחזרו פרויקטים שהוקפאו. גם בתחום התשתיות הציבוריות צפויה תנועה ערה - הממשלה תוכל להסיט משאבים מהביטחון אל פיתוח אזרחי.
במילים אחרות: אם אכן תישמר הרגיעה, סקטור הבנייה עשוי להפוך שוב למנוע צמיחה משמעותי במשק הישראלי.
במקביל לגל העליות, היו גם מי שנפגעו. ארית תעשיות ואלביט מערכות רשמו ירידות של עד 7%, ואל על איבדה מעל 6%. מניות אלו נהנו עד כה מהמומנטום הביטחוני ומהיעדר תחרות בענף התעופה - אך כעת, כשהמלחמה לקראת סיום, המשק צופה חזרה לשגרה ולירידת ביקושים זמנית בסקטורים הללו.
זו דוגמה מצוינת לכך ששוק ההון מגיב לשינוי בסנטימנט מהר יותר מכל מדד כלכלי אחר.
מעבר להשפעות הישירות בשווקים, להסכם יש פוטנציאל לשנות את הכלכלה הישראלית ברמה מבנית. ירידת הסיכון עשויה להוביל להעלאת תחזית הדירוג של ישראל מצד סוכנויות הדירוג הבינלאומיות, להקל על גיוס הון ולמשוך השקעות זרות.
חזרה של תיירות, האצה בבנייה ובתשתיות ושחרור מאות אלפי מילואימניקים אל שוק העבודה - כל אלה יחד עשויים להביא לצמיחה מואצת כבר ברבעון הראשון של 2026.
כלכלנים מציינים כי ישראל עשויה ליהנות שוב מ"תוספת אמון" של המשקיעים הבינלאומיים, בדומה לתקופה שלאחר חתימת הסכמי אברהם.
למרות האווירה החגיגית, חשוב לזכור שהשווקים נוטים להגיב מהר ולעיתים באופטימיות יתר. ייתכן שנראה תיקון קצר בטווח הקרוב, אך במבט ארוך יותר - כל עוד התהליך המדיני יתייצב והאינפלציה תתמתן, לשוק ההון הישראלי יש הרבה לאן לצמוח.
החיבור בין רגיעה ביטחונית, מדיניות מוניטרית מקלה וצמיחה אמיתית יכול להפוך את 2026 לשנה שבה ישראל חוזרת להיות אחת הכלכלות המבוקשות בעולם ההשקעות.
