השבוע השווקים ברחבי העולם נכנסו למצב רוח אופטימי במיוחד, לקראת הפגישה המתוקשרת בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. אחרי חודשים ארוכים של מתיחות, מכסים הדדיים והצהרות לוחמניות - נראה שהשוק סוף סוף מריח אפשרות להסכם סחר חדש בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. אבל כמו תמיד, כשמדובר בשווקים - צריך לשאול לא רק מה מצפים, אלא מה כבר מתומחר, ומה עלול להשתבש.
בימים האחרונים מדדי אסיה וול סטריט פתחו שבוע בעליות חדות, לאחר דיווחים על הסכם מסגרת שהושג כבר במפגשי עבודה בין הצדדים במלזיה. שר האוצר האמריקאי אפילו הגדיר את הפגישה הצפויה כ"פנטסטית", והעריך שהמכסים החדשים שארה"ב איימה להטיל על סין - ככל הנראה לא ייכנסו לתוקף.
כמי שעוקב אחרי השוק שנים, אני יודע שהבורסה מגיבה בעיקר לציפיות ולאו דווקא למציאות עצמה. ברגע שהמשקיעים מריחים סיכוי להקלה במלחמת הסחר, הכסף מתחיל לזרום בחזרה לשוקי המניות, במיוחד לסקטורים שעמדו עד כה בלב הפגיעה.
בעיני, מה שמעניין הוא עד כמה האופטימיות הזו כבר מגולמת במחירים. בחודשים האחרונים, למרות המתיחות, המדדים המובילים בארה"ב רשמו שיאים חדשים. כלומר, המשקיעים לא חיכו להסכם - הם כבר פועלים כאילו הוא כאן. ולכן, גם אם הפגישה תסתיים בהצהרות חיוביות בלבד, ייתכן שחלק גדול מה"בשורה" כבר נמצא במחירים.
במילים אחרות - הסיכון כעת עובר לצד השני. אם השוק מצפה ל"פגישה פנטסטית" ומקבל פגישה רגילה, אנחנו עלולים לראות תיקון קצר בטווח המיידי.
כמו תמיד, מאחורי הכותרות הגיאופוליטיות עומדים סקטורים שלמים שמתכוננים לשינוי.
בסקטור השבבים, מניות כמו אנבידיה ו-AMD עלו לאחרונה בכ-2%-3%, לאור הציפייה להקלות בפיקוח על יצוא שבבים לסין. זה תחום שמושפע באופן ישיר מכל שינוי ביחסי המסחר בין שתי המעצמות.
לעומת זאת, סקטור הכרייה והמחצבים דווקא חווה ירידות, לאחר שסין אותתה שתדחה את ההגבלות שתכננה על יצוא מינרלים נדירים. חברות כמו Critical Metals ו-USA Rare Earth, שעלו בעשרות אחוזים מתחילת השנה, ירדו פתאום ב-7%-8%.
המשקיעים מבינים שפתרון בסוגיית המינרלים יקטין את פרמיית הסיכון שממנה נהנו.
גם תחום התובלה הבינלאומית מושפע ישירות. כשיש מכסים - יש פחות סחורה שזזה בעולם, והביקוש לתובלה יורד. כל הקלה במכסים או הורדת חסמים צפויה לתמוך במחירי ההובלה ולשפר את רווחיות חברות הלוגיסטיקה. בעיני, זה סקטור שעשוי ליהנות לא פחות מהשבבים, אם תירשם רגיעה אמיתית.
מעבר לסקטורים עצמם, הפגישה הזו עשויה להשפיע גם על המדיניות המוניטרית. בתקופה שבה הבנק המרכזי בארה"ב כבר שוקל הורדת ריבית נוספת, כל הקלה בסיכונים הגלובליים יכולה להוריד לחץ מהפד ולהעניק לשווקים אוויר לנשימה.
הירידה במתיחות עשויה להחליש את הדולר ולחזק את המטבעות באסיה, במיוחד אם נראה חזרה הדרגתית של יצוא סיני בקצב גבוה יותר. מצד שני, אם ההסכם יהיה חלקי בלבד, נישאר עם חוסר ודאות שיחזור ויעלה שוב בשווקים בעוד כמה חודשים - בדיוק כפי שראינו בכל גל קודם של "שלום זמני" בין המדינות.
אני נוטה להסכים עם ההערכות הזהירות יותר - הפגישה הזו כנראה תוליד "הפסקת אש" זמנית, לא שינוי אסטרטגי אמיתי. האינטרסים של ארה"ב וסין רחוקים מלהתאחד: ארה"ב לא רוצה להיות תלויה בטכנולוגיה ובמשאבים סיניים, וסין לא מתכוונת לוותר על היתרון התעשייתי שלה. גם אם הפגישה תסתיים בהצהרות חיוביות ובשוק ירוק, בסוף צפויים עוד סבבים של עימותים.
השווקים אוהבים יציבות, או לפחות מראית עין של יציבות. הפגישה הזו מספקת בדיוק את זה - רגע אחד של אופטימיות אחרי חודשים של חוסר ודאות.
אבל צריך לזכור: כל עוד אין שינוי אמיתי במבנה הסחר בין שתי הכלכלות, כל "רגיעה" היא רק זמנית.
כמשקיע, אני מתייחס אליה כהזדמנות - אבל גם כתזכורת שהעולם שלנו הפך תלוי יותר ויותר בפוליטיקה העולמית, ובמילים של טראמפ - "פגישה פנטסטית" יכולה להפוך ברגע אחד ל"פיצוץ פנטסטי".