המניה שבויה בתוך ההצלחה של עצמה: מה קורה לאנבידיה?

המקרה של אנבידיה (Nvidia) בפתיחת שנת 2026 הוא אחד השיעורים המרתקים ביותר ששוק ההון סיפק לנו בשנים האחרונות על הפער שבין ביצועים עסקיים לבין פסיכולוגיה של משקיעים. ביום רביעי האחרון החברה שוב עשתה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב - לנפץ את תחזיות האנליסטים עם דוח רבעוני חלומי ותחזית צמיחה מואצת להמשך השנה.

האנליסטים בבנקים הגדולים מיהרו לעדכן את תחזיות הרווח שלהם כלפי מעלה, אך למרבה ההפתעה, המניה הגיבה בצניחה של יותר מחמישה אחוזים. מדובר באירוע שמוחק את כל עליות המניה מתחילת השנה ושולח אותה לירידה של מעל עשרה אחוזים מהשיא של אוקטובר.

קודם כל גילוי נאות: אני מושקע במנייה כבר כמה שנים ועוקב מקרוב אבל אחרי כל העליות והדוחות האחרונים, עולה השאלה המתבקשת: אם הביקוש לשבבים הוא "בלתי נדלה" כפי שטוען המנכ"ל ג'נסן הואנג, למה המניה מגמגמת?

המספרים עולים, המכפילים מתכווצים

כדי להבין את הניתוק הזה, צריך להסתכל על הנתון שנקרא מכפיל PEG - מדד שבוחן את מחיר המניה ביחס לצמיחת הרווחים החזויה שלה.

כיום, אנבידיה נסחרת במכפיל PEG של 0.5 בלבד, הנתון הנמוך ביותר בקרב כל ענקיות הטכנולוגיה. מבחינה תיאורטית יבשה, כל נתון מתחת ל-1 נחשב לתמחור חסר משמעותי, מה שאומר שהשוק מעניק לחברה "דיסקאונט" עצום למרות הרווחים המזנקים.

הבעיה היא שהשוק כבר לא בוחן רק את מה שקורה עכשיו, אלא הוא מתחיל לתמחר את החשש מ"שיא הרווחיות".

במהלך החודשים האחרונים ראינו תופעה מוזרה: תחזיות הרווח של אנבידיה עלו בכ-40% אחוזים, אבל המניה דשדשה במקום. זהו סימן מובהק לכך שהמשקיעים חוששים שהצמיחה המטורפת הזו פשוט לא בת קיימא בטווח הארוך.

ככל שהחברה הופכת למפלצת של חמישה טריליון דולר, היא נתקלת ב"חוק המספרים הגדולים" - היכולת להמשיך ולהכפיל את עצמה הופכת לקשה עד בלתי אפשרית מבחינה מתמטית, וזה מייצר לחץ שלילי על המכפילים.

תחשבו על זה שחברה בשווי של 500 מיליון דולר מכפילה את עצמה, היא תגיע לשווי שוק של מיליארד דולר שזה הגיוני וסביר בבורסה, אבל חברה כמו אינבידה שנסחרת בשווי שוק של 4.5 טריליון דולר(!) אז להכפיל את השווי מכאן כבר לא יהיה כל כך פשוט.

הפחד מהיום שבו התשתיות יושלמו

מתחת לפני השטח של הדוחות המצוינים, מסתתרת חרדה גוברת בנוגע לעתיד השקעות ה-AI. אנבידיה נהנית כרגע ממירוץ חימוש מטורף שבו ענקיות הטכנולוגיה שופכות מאות מיליארדי דולרים על בניית תשתיות בינה מלאכותית.

השאלה שמעסיקה את וול סטריט כעת היא מה יקרה ברגע שהתשתיות הללו יושלמו. האם ייווצר מצב של "עודף רווחיות" רגעי שיחלוף? או שהתחרות הגוברת תתחיל לכרסם בשולי הרווח האגדיים של אנבידיה?

החשש הזה מוביל לכך שמשקיעים דורשים כיום מרווח ביטחון גבוה יותר. למרות שהביצועים של אנבידיה ממשיכים לנפץ כל תחזית אפשרית של אנליסים בכל יום ודוח שעובר, השוק מגיב בציניות לכל בשורה, טובה ככל שתהיה.

זהו מצב של "עייפות AI" שבו השוק זקוק להרבה יותר מסתם "דוח טוב" כדי להצית מחדש את הראלי. המשקיעים רוצים לראות הוכחות חותכות לכך שההשקעות האדירות בתשתיות אכן מתורגמות להכנסות אצל הלקוחות של אנבידיה, ולא רק אצלה.

החזון של הואנג מול הסקפטיות של השוק

ג'נסן הואנג עצמו נשמע בטוח מתמיד. בראיון שהעניק לאחר הדוחות הוא הצהיר שהשוק לא יכול לעצור את אנבידיה לנצח ושחשיבות תעשיית המחשוב רק תלך ותגדל. הואנג מאמין שהמשקיעים מפספסים את גודל המהפכה ואת הפוטנציאל של אנבידיה להמשיך ולהוביל אותה. מדובר במאבק קלאסי בין חזון טכנולוגי ארוך טווח לבין משמעת פיננסית קצרת טווח של וול סטריט.

הערה קטנה על האיש שמאחורי המכונה: השיעור של ג'נסן הואנג

מעבר למספרים היבשים ולניתוחים הפיננסיים, אי אפשר לדבר על אנבידיה בלי להסתכל על האיש שעומד בראשה כבר שלושים ושלוש שנים. אם תציצו בפרופיל הלינקדאין של ג'נסן הואנג, תמצאו פרט אחד קטן ומדהים שמופיע ממש מתחת לתפקידו כמנכ"ל של אחת החברות החזקות בעולם: חמש שנים שבהן עבד כשטיפת כלים, מפנה שולחנות ומלצר ברשת המסעדות דני'ס (Denny's).

בעולם שבו כולם מחפשים קיצורי דרך לתהילה, הואנג מזכיר לנו שהנהלה איכותית באמת נמדדת קודם כל בחוסן מנטלי וביכולת לצמוח מלמטה. העובדה שמנכ"ל של אימפריית טריליונים בוחר להשאיר את שורת המלצרות בראש הניסיון המקצועי שלו אומרת הכל על האופי של מוביל החברה.

זה מעיד על ענווה, על הערכה לעבודה קשה ועל הבנה שניהול הוא קודם כל שירות. בסופו של יום, כשאנחנו משקיעים בחברה, אנחנו משקיעים קודם כל באנשים שמובילים אותה. צוות הנהלה שלא שוכח מאיפה הוא בא ומבין את הערך של כל בורג במערכת, הוא בדיוק סוג ההנהלה שיודע לנווט ספינה ענקית גם בתוך הסערות של וול סטריט.

לסיכום, אנבידיה היא כיום הקורבן של ההצלחה הפנומנלית של עצמה.

כשהרף שהצבת לעצמך הוא לא פחות משלמות, כל נתון שהוא "רק" מצוין נתפס כאכזבה.

כמשקיעים, עלינו להבין שהתנודתיות הנוכחית במניה היא לא השתקפות של חולשה עסקית, אלא של חוסר ודאות לגבי המשך הדרך של סקטור ה-AI כולו. אנבידיה נשארת מלכת השבבים, אך הכתר שלה מרגיש כבד מתמיד תחת משקל הציפיות והחשש משינוי מגמה גלובלי.