השנה החולפת בכלכלה הישראלית הייתה מלאה בניגודים: מצד אחד, שוק ההון המקומי הציג ביצועים מרשימים והשקל התחזק מול הדולר, אך מצד שני משקי הבית נאלצו להתמודד עם שחיקת השכר הריאלי ועם מחירי שכירות בעלייה.
נבחן את המגמות המרכזיות של השנה וננסה להבין מה מצפה לנו קדימה.
שוק ההון המקומי הפתיע לטובה. לאחר "מבצע הביפרים" מול חיזבאללה ו"עם כלביא" מול איראן, חלק מהחששות הגיאופוליטיים הוסרו והבורסה בתל אביב רשמה עליות חדות. מדדי הבנקים והביטוח בלטו במיוחד, והדבר תרם להגדלת הנכסים של הציבור - בעיקר בקרנות הפנסיה.
בהשוואה למדד ה-S&P 500 שסבל מטלטלות כתוצאה מהמדיניות של טראמפ, השוק הישראלי הציג חוסן מרשים.
השקל התחזק באופן חד מול הדולר ומול מטבעות אחרים. פערי הריביות תרמו לכך - הריבית בישראל נותרה גבוהה יחסית, בעוד שבמערב היא ירדה. ירידת פרמיית הסיכון בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות תרמה אף היא.
התוצאה כפולה: מצד אחד ההתחזקות מקלה על היבואנים ומוזילה מוצרים מיובאים. מצד שני, היצואנים סובלים, שכן כל דולר שמתקבל בחו"ל שווה פחות שקלים.
יחס החוב-תוצר ידע השנה טלטלות. אחרי ירידה עקבית עד 2020 וזינוק בקורונה, המלחמה שוב דחפה אותו מעלה. הריבית הגבוהה מקשה עוד יותר, משום שתשלומי הריבית למחזיקי האג"ח מכבידים על התקציב.
בנק ישראל מציין כי החזרת היחס למסלול יורד היא יעד מרכזי, במיוחד במדינה בעלת צרכים ביטחוניים חריגים שמחייבת "מרווח תמרון" תקציבי רחב.
מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.9% באוגוסט 2024 עד אוגוסט 2025, לראשונה זה זמן רב בתוך יעד בנק ישראל (1%-3%). אולם הפירוט מגלה תמונה מורכבת:
מחירי מזון עלו ב-3.1%.
מחירי דיור (שכירות) טיפסו ב-4.2%.
מנגד, הלבשה והנעלה המשיכו לרדת בחדות (כ-8.8%).
השכר הריאלי כמעט שלא עלה ואף נשחק ב-0.8%.
המשמעות: ההכנסה הפנויה של משקי הבית לא השתפרה, למרות יציבות המחירים הכללית.
מחירי הדירות לרכישה נמצאים בירידה מאז פברואר 2025, על רקע הריבית הגבוהה וההשפעות הכלכליות של המלחמה. יזמים מתקשים לשמר ביקושים גם באמצעות מבצעי מימון.
עם זאת, ברמה השנתית מחירי הדיור עדיין גבוהים מאשר בשנה הקודמת, ולכן השאלה הגדולה היא האם המגמה השלילית תתייצב או תימשך. לעומת זאת, שוק השכירות ממשיך להציג עליות - מה שמכביד בעיקר על צעירים ומשפחות בתחילת דרכם.
השנה החולפת הדגישה את הניגודים בכלכלה הישראלית: מצד אחד עוצמה פיננסית, שוק הון משגשג ומטבע חזק, מצד שני שחיקת כוח הקנייה של הציבור, עליות שכר דירה וחוב ציבורי שמחייב זהירות.
השאלה המרכזית לשנה הקרובה תהיה האם המשק יוכל לשלב בין חוסן פיננסי לבין הקלה ביוקר המחיה. המפתח לכך טמון בשוק הדיור, במדיניות התקציבית וביכולת של המשק לשמר את אמון המשקיעים המקומיים והבינלאומיים.
