הכניסה של הבינה המלאכותית לחיינו בשנים האחרונות היא לא פחות מרעידת אדמה טכנולוגית. הכלי שנמצא היום בכיס של כל סטודנט, עובד ידע או יזם - מעלה שאלה מהותית: האם הוא עוזר לנו לחשוב בצורה טובה יותר, או בעצם מחליש אותנו לאורך זמן?
במחקר שנערך ב-MIT, סטודנטים התבקשו לכתוב חיבור קצר בשלוש צורות - לבד, עם עזרת מנוע חיפוש, ועם ChatGPT. התוצאה הייתה ברורה: מי שכתב עם הצ'אט סיים הרבה יותר מהר, עם טקסט מהוקצע וחד. אבל כאשר בדקו את הפעילות המוחית, נמצא שהקבוצה הזו הפעילה את המוח פחות מכולן. לא רק זה - גם יכולת הזכירה והעיבוד של המשתמשים ירדה לאורך זמן.
הממצא הזה מתחבר לתופעה מוכרת בשם "אפקט גוגל": המוח שלנו מוותר על זכירה של מידע שהוא יודע שנמצא בלחיצת כפתור. אלא שכאן, לא רק הזיכרון נפגע - אלא גם התהליך עצמו.
מחקרים אחרים מראים שהתמונה מורכבת יותר. כאשר כותבים בעצמנו ורק לאחר מכן נעזרים ב-ChatGPT לשיפור, דווקא אז נוצרת פעילות מוחית גבוהה יותר, וגם התוצר הסופי איכותי יותר. כלומר, הכלי כשלעצמו אינו הבעיה - אלא הדרך שבה אנחנו בוחרים להשתמש בו.במילים אחרות, ChatGPT הוא לא תחליף לחשיבה, אלא זרז. מי שמסתמך עליו במקום לחשוב - ייחלש. מי שמשלב אותו לאחר מאמץ אישי - יתחזק.
כמשקיע, זה מזכיר לי את ההבדל בין מי שמסתמך על "טיפים חמים" מהשוק לבין מי שבונה תזה השקעתית עצמאית. מי שלא משקיע בלמידה, עלול להתרגל לאוטומט - ואז לשלם מחיר יקר. לעומת זאת, מי שחוקר לעומק ואז משתמש בכלי עזר (מודלים, בינה מלאכותית, מערכות אנליטיות) יכול להגיע לרמות חדשות של הבנה.
הדבר נכון גם להתנהלות הכלכלית היומיומית: בינה מלאכותית יכולה לעזור לנו לנתח הוצאות, להמליץ על השקעות או לייעל תהליכים - אבל אם אנחנו מוותרים על האחריות האישית להבין את המספרים, אנחנו פשוט מפקידים את המפתחות בידיים של מכונה.
מערכת החינוך בשנות ה-70 לא נבהלה מהמחשבון - היא שינתה את הכללים. הבחינות הפכו מאתגרות יותר והדרישה עברה להבנה עמוקה, לא רק טכנית. באותו אופן, גם עם ChatGPT נצטרך לייצר סטנדרטים חדשים.
לא עוד שאלה אם להשתמש או לא להשתמש - אלא איך.
העולם הפיננסי לימד אותי דבר אחד: אין פתרונות קסם. כמו בהשקעות, גם כאן - מי שמחפש קיצור דרך יגלה שהוא קיצר את הדרך למטה. אבל מי שמבין שהטכנולוגיה היא כלי ולא מטרה, יוכל להפוך את ChatGPT ממקל הליכה - למקפצה אמיתית לצמיחה אישית ומקצועית.
