בעשור האחרון התרגלנו לחשוב על בינה מלאכותית ככלי שמגביר חדשנות, מייעל תהליכים ומשפר את חיינו. אבל בזמן שרובנו מתמקדים בהזדמנויות, יש כלכלנים שמזהים מגמה דרמטית אחרת: AI לא רק משפרת את היעילות - היא עלולה גם לשנות מהיסוד את מבנה הכלכלה העולמית, עם אינפלציה נמוכה יותר, אך גם שוק עבודה מצומצם בהרבה.
אחת ההנחות המרכזיות של כלכלנים בשנים האחרונות היא שהבינה המלאכותית צפויה להוריד מחירים בטווח הבינוני והארוך, בזכות העלייה הדרמטית בפריון העבודה. אם בעבר שיפורים טכנולוגיים איפשרו לייצר "יותר באותו הזמן", הרי שה-AI מאפשרת לייצר הרבה יותר בפחות זמן ובעלות נמוכה משמעותית.
לפי תחזיות של כלכלנים בכירים, ייתכן שכבר בשנה הקרובה האינפלציה בארצות הברית תרד מתחת ל-2% - לראשונה מאז תקופת הקורונה - כתוצאה מהשפעת ה-AI על פריון העבודה. במילים אחרות, בזמן שהבנק הפדרלי מנסה להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%, ייתכן שהטכנולוגיה תעשה עבורו את העבודה לבד.
כאשר חברות מצליחות לייצר, לתכנן ולתמחר מוצרים במהירות ובדיוק חסרי תקדים - כל שרשרת הערך מתייעלת. שירותים שבעבר דרשו עשרות עובדים מתבצעים כיום על ידי מערכות אוטומטיות, ותחומים שלמים כמו שירות לקוחות, תרגום, תכנון הנדסי ועריכת תוכן עוברים אוטומציה.
השפעה זו צפויה להתגלגל אל הצרכן הסופי דרך ירידת מחירים, בדיוק כפי שמתרחש בכל מהפכה טכנולוגית שמפחיתה עלויות ייצור. גם מנהלים בכירים בחברות טכנולוגיה הגדולות מעריכים כי ההשפעה ה"דפלציונית" של הבינה המלאכותית - כלומר, הכוח שלה להוריד מחירים - עדיין לא מוערכת מספיק בשווקים.
אבל מאחורי האופטימיות הכלכלית מסתתרת דילמה חברתית עמוקה. העלייה בפריון העבודה נובעת, בין היתר, מהחלפת עובדים בטכנולוגיה. חברות מצליחות להגדיל רווחים - לא בהכרח בזכות צמיחה, אלא בזכות קיטון בהוצאות שכר.
כך למשל, אמזון הודיעה לאחרונה על פיטורי כ-14 אלף עובדים, למרות רווחיות גבוהה במיוחד. ההסבר: מערכות הבינה המלאכותית שיפרו את היעילות התפעולית, ואיפשרו לחברה לבצע את אותה כמות עבודה עם פחות עובדים.
מדובר בתהליך שמזכיר את הגלובליזציה של שנות ה-90 וה-2000 - אז חברות אמריקאיות ייצרו רווחים עצומים מהעברת ייצור למדינות זולות, אך השאירו אחריהן דור שלם של עובדים חסרי תעסוקה. גם כאן, ייתכן שהכלכלה תצמח, אך חלקים נרחבים באוכלוסייה ייפגעו בטווח הקצר.
האתגר הגדול של עידן ה-AI הוא חלוקת הפירות. אם המהפכה תוביל ליעילות ולצמיחה - מי ייהנה ממנה? האם בעלי ההון, בעלי הפטנטים וחברות הענק, או שמא גם הציבור הרחב?
היסטורית, כמעט כל מהפכה טכנולוגית תרמה בסופו של דבר לעלייה ברמת החיים הכללית, אך גם יצרה תקופות של טלטלה ותעסוקה חסרה. ההבדל הפעם הוא הקצב - הבינה המלאכותית מתפשטת בקצב מהיר בהרבה מכל טכנולוגיה אחרת בהיסטוריה, ומערכת הכלכלה והחברה מתקשות להסתגל בזמן אמת.
אם הבינה המלאכותית תמשיך לשפר פריון מבלי לייצר ביקוש מקביל לעובדים, אנו עלולים לראות מצב שבו המחירים יורדים - אך גם שיעורי התעסוקה. זהו שילוב נדיר: אינפלציה נמוכה עם צמיחה חלשה ותחושת חוסר ביטחון תעסוקתי.
מצב כזה עשוי לאלץ את הבנקים המרכזיים לאזן בין שתי מטרות סותרות - שמירה על אינפלציה יציבה, ומניעת פגיעה בשוק העבודה. בטווח הארוך, ככל הנראה תידרש מדיניות ציבורית חדשה שתאזן בין יעילות טכנולוגית לבין תעסוקה ושוויון כלכלי.
המהפכה הבאה כבר כאן, והיא לא נמדדת רק במספרים שבמאזן או במדד המחירים לצרכן. בינה מלאכותית משנה את יחסי הכוחות בין עבודה להון, בין יצירה לרווח, ובין חדשנות לאחריות חברתית.
האינפלציה אולי תרד - אך השאלה האמיתית היא מי ישלם את המחיר החברתי בדרך לשם.