מדיניות ההגירה בארצות הברית עומדת בלב הדיון הכלכלי והחברתי כבר עשרות שנים, אך תחת כהונתו הנוכחית של הנשיא דונלד טראמפ, היא הפכה לאחת מהסוגיות המשפיעות ביותר על הכלכלה האמריקאית. צעדי אכיפה מחמירים, השקעות עתק בביטחון גבולות ומבצעי גירוש נרחבים - כולם מעצבים מחדש את דפוסי ההיצע והביקוש בשוק העבודה, את הדמוגרפיה של המדינה ואת תחזיות הצמיחה ארוכות הטווח.
השלכותיה המרכזיות של מדיניות ההגירה הנוקשה נוגעות לגודל ולאופי האוכלוסייה. לפי נתוני ה-CBO (משרד התקציב של הקונגרס), האוכלוסייה האמריקאית תהיה בשנת 2035 נמוכה בכ-4.5 מיליון נפשות לעומת התחזיות הקודמות, מתוכן כ-2.1 מיליון בגילאי העבודה המרכזיים - 25 עד 52.
המשמעות היא ירידה בהיצע כוח האדם בתקופה שבה כבר קיימים לחצים משמעותיים בשוק העבודה. יתרה מכך, נקודת המפנה שבה מספר המתים יעלה על מספר הנולדים תגיע כבר ב-2031 - שנתיים מוקדם יותר מהתחזיות הקודמות. בכך, ארה"ב מתקרבת למציאות דמוגרפית הדומה לזו שביפן או באירופה - מדינות המתמודדות עם אוכלוסייה מזדקנת וקשיים בהבטחת קצב צמיחה יציב.
הירידה בהיקף כוח העבודה כבר מתורגמת למחסור בעובדים במקצועות מסוימים. לפי ניתוח של Oxford Economics, הצמצום צפוי להביא לעלייה ביחס בין משרות פנויות למובטלים ב-0.1 נקודת אחוז.
אמנם, שיעור האבטלה הרשמי עשוי להישאר נמוך, אך מדובר ב"שיווי משקל בעייתי", כפי שתיאר יו"ר הפד ג'רום פאואל - מצב שבו גם הביקוש לעובדים יורד אך גם ההיצע שלהם מצטמצם. בשטח כבר נרשמות דוגמאות מוחשיות: חקלאים, למשל, מתקשים למצוא עובדים, ובמקרים מסוימים אף נאלצו למכור נכסים - כמו חקלאי בפנסילבניה שנאלץ למכור את עדר הפרות שלו משום שלא הצליח למצוא מי שיחלוב אותן.
הבטחת טראמפ הייתה להגן על העובדים האמריקאים הילידים. חלק מהכלכלנים סבורים שהוא מצליח בכך - לפחות עבור העובדים בעלי שכר נמוך. לפי מודל Penn Wharton, אם מגבלות ההגירה יישארו בעינן עשור שלם, עובד בעל שכר נמוך ירוויח במהלך חייו תוספת של כ-63,600 דולר לעומת מדיניות קודמת.
עם זאת, אותם כללים גורמים לפגיעה בעובדים מיומנים - שהם רוב שוק העבודה (63%). עובדים אלו צפויים להפסיד בממוצע כ-2,764 דולר בתוך עשור, משום שעובדים בעלי שכר נמוך נחשבים כמגבירים את פריון העובדים המיומנים. כך נוצר שוק מפוצל - שבו צד אחד נהנה בטווח הקצר, וצד שני סובל מירידה בפריון ובתפוקה.
היבט נוסף, ואולי המורכב ביותר, הוא הפיסקלי. עלות גירושו של מהגר בודד מוערכת בכ-70 אלף דולר - כולל מעצר, החזקה והחזרה. על פי המודל של Penn Wharton, קמפיין גירושים רחב היקף יביא לתוספת של כמעט טריליון דולר לגירעון הפדרלי בעשור הקרוב.
מעבר לעלויות הישירות, גירוש העובדים פוגע גם בצד ההכנסות - שכן אותם עובדים אינם משלמים מיסים או תורמים לצריכה המקומית. התוצאה היא לחץ כפול על תקציב המדינה.
צעדי טראמפ נגד הגירה משנים את כללי המשחק של הכלכלה האמריקאית. בטווח הקצר, ייתכן שהם מחזקים את שכר העובדים הפחות מיומנים ומספקים תחושת שליטה פוליטית.
אולם בטווח הארוך, הם יוצרים אוכלוסייה מצטמצמת ומזדקנת, מחסור בעובדים במקצועות חיוניים, פגיעה בפריון, ועלויות תקציביות אדירות.
המשקיעים, קובעי המדיניות והחברות צריכים להביא בחשבון כי אם מגמות אלו יימשכו, ארה"ב עלולה למצוא את עצמה בעשור הבא מתמודדת עם האטה כלכלית מתמשכת - תוצאה של פוליטיקה שמעדיפה פתרונות מיידיים על פני יציבות מבנית.
