03 Aug
03Aug
שוק ההון אוהב סיפורים - ולקרנות הגידור בהחלט יש סיפור לספר. מצד אחד, הן מציגות ביצועי שיא, אגדות כלכליות על רווחים יוצאי דופן ותשואה עודפת גם בתקופות משבר. מצד שני, יש בהן משהו אקסקלוסיבי, יקר, ובלתי נגיש למשקיע הממוצע. האם מדובר במכשיר השקעה חכם שמצדיק את מקומו לצד קרנות נאמנות וקרנות סל - או במבנה מוטה תמריצים שמעדיף את המנהלים על פני המשקיעים?

למה בכלל הוקמו קרנות גידור?

המטרה המקורית של קרן הגידור הייתה פשוטה: לגדר את ההשקעה בשוק ההון, לנתק אותה מהתלות בתנודתיות של מדדים ולהשיג תשואה עודפת תוך הפחתת הסיכון. הקרן הראשונה הוקמה ב-1949 על ידי אלפרד ג'ונס, ומאז התעשייה התפתחה למפלצת שמנהלת מעל 5 טריליון דולר.
עם השנים, רבות מהקרנות התרחקו ממטרת הגידור המקורית, אך עדיין קיימת תת קבוצה של קרנות שמצליחה לייצר תשואה עודפת ליחידת סיכון - לעיתים כפולה מזו של שוק המניות - עם תנודתיות נמוכה במיוחד. וזה, בעיני משקיעים רבים, שווה זהב.

תשואה מול סיכון - זה לא רק עניין של מספרים

המשוואה שכולנו מכירים - מקסימום תשואה במינימום סיכון - נראית על פניו פשוטה. בפועל, מה שמבדיל בין קרן גידור מצליחה לבין קרן רגילה הוא לא רק התשואה השנתית - אלא היכולת לא להתרסק כשכולם מסביב נופלים.
דוגמה בולטת היא קרן ברידג'ווטר של ריי דליו, שנחשבת לאחת הגדולות בעולם למרות ביצועים "בסדר" בלבד - בזכות שמירה על יציבות בתקופות של ירידות חדות בשוק.

רגולציה, מינוף ותחכום - האיזון העדין

מתנגדי קרנות הגידור מצביעים על שימוש מופרז במינוף, חוסר שקיפות או גישה בעייתית של "הימור חזק והלוואי שיצליח". ואכן, קיימת סכנה אמיתית של תמריצים קלוקלים - במיוחד בקרנות חדשות שמנסות לבלוט.
מנגד, המבנה הזה מאפשר גם חופש פעולה, שימוש יצירתי במכשירים פיננסיים, גישה לא סטנדרטית להשקעות ולעיתים - גם יכולת לזהות ולנצל עיוותים שהשוק הרגיל לא מבחין בהם. האיזון בין פיקוח לחופש פעולה הוא דינמי, וממשיך להשתנות בהתאם למגמות העולמיות.

זה לא רק עניין של מספרים - אלא של בני אדם

מעבר למספרים והגרפים, קרנות גידור עונות גם על צרכים פסיכולוגיים עמוקים. כולנו רוצים להרגיש שאנחנו מעל הממוצע, חלק ממועדון אקסקלוסיבי, בתוך קבוצה מצומצמת של "יודעי דבר". עצם העובדה שקרנות גידור לרוב דורשות סף כניסה גבוה, נזילות מוגבלת, וגישה סלקטיבית - רק מגבירה את המשיכה.
סיפורים כמו זה של מייקל בורי, שהימר נגד שוק המשכנתאות בשנת 2008 והחזיר למשקיעים שלו כמעט 500% רווח, או ג'ורג' סורוס ש"ניצח" את הבנק המרכזי של אנגליה, הם בדיוק מה שמבעיר את הדמיון.

קרנות גידור כהשקעה - למי זה מתאים?

רוב קרנות הגידור סגורות בפני הציבור הרחב ודורשות הון התחלתי גבוה. הן מתאימות בעיקר למשקיעים מוסדיים, אוניברסיטאות (כמו הרווארד, שמשקיעה בהן עשרות מיליארדי דולרים), ומשקיעים כשירים שמבינים את הסיכון ואת המורכבות.אבל גם מי שלא יכול להשקיע בקרן גידור ישירות, יכול ללמוד מהמודל: התמקדות בניהול סיכונים, חיפוש אחר אסטרטגיות לא שגרתיות, וראייה ארוכת טווח שמתחשבת גם בפסיכולוגיה של המשקיעים.

אז מי צודק - סורוס או באפט?

התעשייה הזו חיה כבר יותר מ-75 שנה, וממשיכה לגדול. אם היא הייתה מזימה -כנראה שהייתה מתפוצצת מזמן. מצד שני, אם כל משקיע היה מתפתה להבטחות התשואה שלה - היינו רואים הרבה יותר קרנות כושלות.
לכן אולי התשובה האמיתית היא לא "מי צודק" - אלא "מה מתאים לך כמשקיע". קרנות גידור הן לא תרופת פלא, אבל הן גם לא מוקש. הן פשוט עוד כלי - מורכב, מתוחכם ולעיתים מאוד מתגמל - שדורש הבנה, ניסיון ואיפוק.

רוצה לדעת איך משקיעים מתוחכמים בונים תיק שמניב גם כששוק ההון סוער?
אני מזמין אותך לפגישת ייעוץ מקצועית שבה נבחן איך לבנות עבורך אסטרטגיה שמתאימה בדיוק לצרכים, לרמת הסיכון ולחזון הכלכלי שלך.
שלחו לי הודעה או השאירו פרטים באתר ואחזור אליכם בהקדם.