מפצחים את הגרף: 7 שיעורים קריטיים שלמדנו מ-2025

שנת 2025 הייתה אחת השנים המטלטלות, המפתיעות והמלמדות ביותר שחווינו בשוק ההון מזה זמן רב. היא התחילה בחששות, עברה לפאניקה טוטאלית באפריל, והסתיימה בקאמבק מפואר שייכנס לספרי ההיסטוריה. השבוע ב"מפצחים את הגרף" אספתי עבורכם את הגרפים החשובים ביותר שמספרים את הסיפור של השנה הזו, וגוזרים ממנה לקחים לתיק ההשקעות שלכם לשנים הבאות.

1. אל תפחדו משיאים חדשים

אחת ההטיות הפסיכולוגיות החזקות ביותר אצל משקיעים היא הפחד לקנות כשהשוק בשיא. בשנת 2024 ראינו את ה-S&P 500 שובר 57 שיאים, וב-2025 הוא הוסיף עוד 37 שיאים חדשים. האינטואיציה אומרת ששיא הוא נקודת קצה, ושמכאן הדרך היא רק למטה, אבל הנתונים מראים אחרת לגמרי.

בגרף המצורף כאן ניתן לראות את התפלגות התשואות ההיסטורית, שמראה שרוב השנים מסתיימות בטריטוריה חיובית . אך חשוב מכך, כשאנחנו בודקים מה קורה לשוק בשנה שלאחר שיא כל הזמנים, התוצאה מפתיעה. מאז 1989, התשואה הממוצעת של המדד בשנה העוקבת לשיא עמדה על 13.5%, נתון גבוה יותר מהתשואה הממוצעת בכל שאר התקופות שעמדה על 11.9% בלבד . המשמעות למשקיעים היא ברורה: שיאים חדשים בשוק הם בדרך כלל לא סימן למכירה, אלא דווקא אינדיקטור למומנטום חיובי שעשוי להוביל לשיאים נוספים.

2. פאניקה היא איתות קנייה

חודש אפריל האחרון סיפק לנו דוגמה חיה למושג "דם ברחובות". במהלך מה שכונה "טאריף טנטרום" (בהלה סביב מכסים), ראינו את אחת הירידות החדות ביותר בהיסטוריה בטווח של ארבעה ימים . סנטימנט המשקיעים צלל לשפל, כאשר אחוז ה"דוביים" בסקר ה-AAII זינק ל-62%, הרמה הגבוהה ביותר מאז השפל של המשבר הפיננסי במרץ 2009.

הגרף שמציג את מדד הפחד (VIX) ממחיש את הדרמה: המדד זינק ב-143% בתוך ימים ספורים וסגר מעל 50 בפעם הראשונה מאז הקורונה ב-2020. אבל מה קרה אחר כך? היסטורית, כשהפחד בשיא, התשואות העתידיות הן הגבוהות ביותר. מי שקנה כשה-VIX היה מעל 50, נהנה מתשואה ממוצעת של 35% בשנה העוקבת, לעומת 12% בלבד בתקופות רגועות .

הלקח כאן הוא שרגש הפחד הקולקטיבי הוא כמעט תמיד אינדיקטור הפוך מצוין למשקיע הרציונלי.

3. כולם אוהבים סיפור קאמבק

ב-8 באפריל, המדד היה במינוס של יותר מ-15% מתחילת השנה.

זו הייתה הפתיחה הרביעית הגרועה ביותר לשנה בהיסטוריה של השוק האמריקאי. המשקיעים הממוצעים כבר הספידו את 2025, אבל השוק הוכיח שוב את גמישותו. מאז אותו שפל באפריל, השוק זינק ב-43% וסיים את השנה עם תשואה כוללת של מעל 17%.

הגרף שמציג את הירידות תוך-יומיות (Drawdowns) לעומת התשואה השנתית הוא אחד החשובים ביותר להבנה. הוא מראה שמאז 1980, המדד חווה ירידה ממוצעת של 14% בתוך השנה, ועדיין מסיים את השנה בתשואה חיובית ממוצעת של 12%.

למעשה, השוק נמצא במצב של "Drawdown" (ירידה מהשיא) במשך 92% מהזמן. מי שלא מוכן לסבול את התנודתיות הזו ואת הצבע האדום בתיק ברוב ימות השנה, לא יוכל ליהנות מהתשואה ארוכת הטווח.

4. הסטטוס קוו שקשה לשבור: החוב האמריקאי

בעוד ששוק המניות חגג, הגרף של החוב הלאומי האמריקאי המשיך במגמה המדאיגה שלו. למרות שרוב מוחלט של הציבור האמריקאי (67%) מאמין שהחוב אינו בר קיימא, ולמרות ש-83% תומכים באיזון התקציב, הפוליטיקה מכתיבה מציאות אחרת.

החוב הלאומי חצה את רף ה-38 טריליון דולר השנה, וזינק ב-2.2 טריליון דולר בתוך חמישה חודשים בלבד.

הנתון המבהיל באמת בגרף למטה הוא תשלומי הריבית. ארה"ב משלמת כעת 1.25 טריליון דולר בשנה רק על ריבית - סכום הגבוה יותר מכל תקציב הביטחון האמריקאי.

זהו מצב של "סטטוס קוו" שקשה לראות כיצד הוא משתנה ללא משבר משמעותי שיכפה שינוי, שכן המניע העיקרי של פוליטיקאים הוא להיבחר מחדש, וגלגול החוב הוא הפתרון הקל ביותר כרגע.

5. למה אנחנו מפזרים השקעות?

בסוף 2024, השאלה הנפוצה ביותר הייתה "למה להחזיק משהו חוץ מה-S&P 500?". השאלה הזו הייתה הגיונית לאחר 16 שנים רצופות שבהן ארה"ב הכתה את שאר העולם בתשואות, רצף הביצועים העודפים הארוך בהיסטוריה. אבל לכל דבר יש מחזוריות.

הגרף שמציג את היחס בין ארה"ב למניות העולם מראה את השינוי שהתחיל השנה. 

ב-2025, מניות אירופה (+34%) ומניות השווקים המתעוררים (+32%) הניבו תשואה גבוהה משמעותית מזו של ארה"ב (+19%).

דרום קוריאה, למשל, זינקה ב-86%. מי שהיה מושקע רק בארה"ב פספס את התשואות הללו. זהו השיעור החשוב ביותר בגיוון: אנחנו מפזרים לא כי אנחנו יודעים מה יקרה, אלא בדיוק בגלל שאנחנו לא יודעים מי תהיה המנצחת של השנה הבאה.

6. כל שוק דובי הוא שונה

כשהשוק צנח ב-21% בין פברואר לאפריל השנה, נכנסנו רשמית לשוק הדובי הרביעי בשבע השנים האחרונות. המשקיעים ניסו להשליך מניסיון העבר על העתיד, אבל הגרף מראה שכל ירידה היא ייחודית.

השוק הדובי של 2025 נמשך פחות מחודשיים, וההתאוששות לשיא חדש לקחה פחות משלושה חודשים - ההתאוששות השנייה במהירותה ב-75 השנים האחרונות.

הטבלה שמנתחת את השווקים הדוביים מראה שאין תבנית קבועה לאורך או לעומק הירידה. אבל נתון אחד חוזר על עצמו: התשואה שנה לאחר השפל. ב-2025 ראינו זינוק של 40% מהתחתית. הניסיון לתזמן את היציאה והכניסה ("לחכות שהשטח יתבהר") הוא הרסני, כי הימים הטובים ביותר של העליות מגיעים בדיוק כשהפחד עדיין שולט והשטח ממש לא נראה בהיר.

7. הזמן הוא המטבע היקר ביותר

לסיום, הגרף האחרון אינו גרף פיננסי, אלא תזכורת פילוסופית. הכיתוב על הלוח מזכיר לנו ש"זמן הוא המטבע היחיד שאתם מוציאים בלי לדעת את היתרה שלכם".

המטרה האמיתית של צבירת עושר והשקעות אינה המספר בחשבון הבנק, אלא החופש שהכסף הזה קונה - החופש לבזבז את הזמן שלנו בצורה שמעניקה משמעות לחיים. במבט על טבלת התשואות של הנכסים השונים, אנחנו רואים שהזהב זינק השנה ב-62% והביטקוין סיפק תשואות דמיוניות.

אבל בסופו של יום, אנחנו מקבלים בממוצע כ-80 "קיצים" (Summers) בחיינו.

השיעור החשוב ביותר לשנת 2026 הוא לא רק איך להגדיל את התשואה, אלא איך להשתמש בזמן הזה בתבונה, לא לדחות את הטיול, את החוויה או את הזמן עם היקרים לנו.

^{קרדיט לגרפים: צ'רלי ביללו}