בעוד המדדים הגדולים ממשיכים לשבור שיאים, דווקא החברות הקטנות - אלו שמרכיבות את מדד Russell 2000 - גונבות את ההצגה. מדד הסמול קאפ האמריקאי עלה בצורה חדה מאז אפריל, הרבה מעבר למדד ה-S&P 500, אך מתברר שמתחת לפני השטח מסתתרת תופעה מפתיעה: את עיקר העליות מובילות דווקא החברות הלא רווחיות.
מאז השפל של אפריל, מדד Russell 2000 רשם זינוק משמעותי - הרבה ממנו נובע מהציפיות שהפד ימשיך להוריד את הריבית. הורדת ריבית מיטיבה בדרך כלל עם חברות קטנות, שתלויות יותר במימון חיצוני. אבל כשמנתחים את המדד לעומק, מגלים שהמניות של חברות הפסדיות עלו בכ-19% מתחילת השנה, פי שניים מהחברות הרווחיות. לשם השוואה, מדד S&P 600 - שמורכב רק מחברות רווחיות - עלה מתחילת השנה בכ-2% בלבד.
במילים פשוטות, מה שמניע כרגע את מניות הסמול קאפ זו בעיקר ספקולציה, לא בהכרח שיפור אמיתי בביצועים הפיננסיים.
למרות המרכיב הספקולטיבי, יש עדיין סיבות לכך שמשקיעים רבים ממשיכים להאמין בסקטור הזה. ראשית, החברות הקטנות נסחרות כיום במכפילים נמוכים יחסית, גם אחרי העליות האחרונות. לפי נתוני Royce Investment Partners, שווי השוק הכולל של Russell 2000 מהווה רק 4.4% מהשוק כולו (Russell 3000) - לעומת ממוצע היסטורי של 7.6%.
בנוסף, מכפיל ה-EV/EBIT של החברות הרווחיות במדד נמצא קרוב לשפל של 25 שנה מול החברות הגדולות.
התחזיות קדימה גם נראות אופטימיות: רווחי החברות במדד צפויים לצמוח ביותר מ-25% במהלך 2025, לעומת כ-10% בלבד במדד Russell 1000 שכולל את החברות הגדולות.
הצמיחה הכלכלית בארצות הברית ממשיכה להפתיע לטובה, מה שמספק רוח גבית למניות הקטנות. חברות סמול קאפ נוטות להיות ממוקדות בשוק המקומי, ולכן הן נהנות ישירות מכל שיפור בכלכלה האמריקאית. מנגד, יש לא מעט סימני אזהרה: נתוני התעסוקה האחרונים היו חלשים מהצפוי, אמון הצרכנים מתנדנד, ונתוני הייצור מצביעים על האטה.
כפי שנכתב בדו"ח הרבעוני של Royce, "הצרכנים עדיין מוציאים כסף, הכלכלה ממשיכה לצמוח, והגישה למימון השתפרה בעקבות הורדת הריבית". ובכל זאת - הרגישות של החברות הקטנות לריבית, לאינפלציה ולתנודות הכלכליות הופכת את הסקטור הזה לתנודתי במיוחד.
השאלה המרכזית שמעסיקה כיום את המשקיעים היא האם הגל הנוכחי יימשך. מצד אחד, ריביות יורדות ושוויים נמוכים הם מתכון קלאסי לראלי ממושך. מצד שני, כשמניות של חברות לא רווחיות מובילות את העליות, זו לעיתים נורה אדומה לכך שהשוק מתנהג באופן ספקולטיבי מדי.
אם נחזור לתיאוריה של “חזרה לממוצע” (mean reversion) - כלומר, הנטייה של נכסים לחזור לטווח הערכים ההיסטורי שלהם - הרי שמניות הסמול קאפ נמצאות עדיין מתחת לשוויים ההיסטוריים. זה עשוי להעיד שיש להן עוד מקום לעלות. השאלה היא רק כמה זמן הספקולציה תוכל להחזיק מעמד לפני שהרווחיות תצטרך להצדיק את המחירים החדשים.