יום שישי האחרון בוול סטריט היה אחד הימים הסוערים ביותר של השנה. מדדי המניות המובילים רשמו את הירידות החדות ביותר מאז אפריל, כשהמשקיעים הגיבו לעימות מחודש בין ארצות הברית לסין - הפעם סביב מכסים, הגבלות יצוא ומאבק על שליטה טכנולוגית. בתוך יממה בלבד נמחקו כשני טריליון דולר משווי השוק של החברות האמריקאיות, והפאניקה גלשה גם לשוק המט"ח והקריפטו.
היום התחיל דווקא באופטימיות. המדדים נפתחו בעליות, ונראו במרחק נגיעה משיא כל הזמנים. אבל אז הגיע פוסט אחד של הנשיא טראמפ ברשת החברתית שלו, ובו כתב: “דברים מוזרים מאוד קורים בסין!”. הוא האשים את בייג’ינג בהחמרת בקרות היצוא על מתכות נדירות - רכיב חיוני בייצור שבבים, רכבים חשמליים וטכנולוגיות צבאיות - והוסיף איום ישיר: מכסים של 100% על כל מוצר סיני החל מה-1 בנובמבר.
זו לא הייתה סתם הצהרה. זו חזרה מלאה לשיח של “מלחמת הסחר” מ-2018-2019, עם השלכות מיידיות על תמחור הסיכון הגלובלי. המשקיעים יודעים שכאשר ארה"ב וסין מתקרבות לעימות, כל שרשרת האספקה העולמית נמצאת בסכנה.
בשבועות האחרונים שרר קונצנזוס שהיחסים בין שתי הכלכלות הגדולות מתייצבים. דיבורים על פסגה בין טראמפ לשי ג’ינפינג, והתקדמות בהסכמי סחר, עודדו את המשקיעים. לכן, כשהאיום החדש הופיע, הוא נתפס כהפתעה שלילית מוחלטת.
מדד ה-S&P 500 צנח ב-2.7%, הנאסד"ק ביותר מ-3.5%, ומדד ה-VIX - “מדד הפחד” - זינק בלמעלה מ-30%. החברות שהובילו את הירידות היו אלו התלויות באופן מובהק בייצור סיני: אנבידיה, טסלה, אפל, אמזון וברודקום איבדו בין 4% ל-6%. גם סקטור הפיננסים נגרר למטה - בנקי הענק ג’יי.פי מורגן ובנק אוף אמריקה נחלשו בכ-2%.
כאשר המשקיעים מריחים סיכון, הם בורחים לנכסים סולידיים - וזה בדיוק מה שקרה. מחירי הזהב עלו מעל 4,000 דולר לאונקיה, ומניות דפנסיביות כמו קוקה קולה, וולמארט ופיליפ מוריס הצליחו להישאר בירוק. התנועה הזו משקפת מעבר קלאסי ממניות צמיחה למניות ערך - איתות מובהק לחשש גובר ממיתון עולמי או האטה כלכלית.
למרות שהדולר נחלש בעולם בעקבות הירידות בשוקי המניות, בישראל קרה בדיוק ההפך - השקל נפל בכ-1.5% מולו בתוך יממה. שער הדולר-שקל עלה מ-3.24 ל-3.29, שינוי חד במיוחד לשוק המקומי.
ההסבר נעוץ בהתנהגות הגופים המוסדיים. מאחר שכ-60% מנכסי הפנסיה של הישראלים מושקעים בחו"ל, מנהלי ההשקעות מגדרים את החשיפה למט"ח. כששוקי המניות נופלים, הם נדרשים להזרים מזומן לבנקים (margin call) בגין הפסדים על נגזרים - מה שמאלץ אותם לקנות דולרים. התוצאה היא ביקוש נקודתי חזק למט"ח, גם כשבחו"ל הדולר דווקא נחלש.
גם שוק הקריפטו לא נותר אדיש. הביטקוין צנח בכ-7% תוך 24 שעות לרמה של 112 אלף דולר, והאתריום איבד כ-12%. לפי נתוני חברת Coinglass, נמחקו פוזיציות בשווי של יותר מ-19 מיליארד דולר - האירוע הגדול ביותר בהיסטוריה של השוק. מעל 1.6 מיליון סוחרים חוסלו, מה שמעיד על רמות מינוף גבוהות במיוחד אצל משקיעים קמעונאיים.
השאלה הגדולה היא האם זה רק “שוק שמנקה קצף”, או תחילתה של מגמה שלילית. בטווח הקצר, השווקים יצטרכו לעכל את אי הוודאות המחודשת ביחסי ארה"ב-סין. בטווח הארוך יותר, אם טראמפ אכן יממש את איום המכסים - נצפה ללחצים אינפלציוניים מחודשים, במיוחד על מוצרי צריכה וטכנולוגיה. זה עשוי להקשות על הפד להוריד ריבית, ולדחות את ההתאוששות בשוקי ההון.
עבור ישראל, המגמה הזו עשויה להפעיל לחץ נוסף על השקל, במיוחד אם הירידות יימשכו. מצד שני, סביבת הריבית הגבוהה והשקל החלש עלולים דווקא לשפר את רווחיות היצואנים המקומיים - ולתמוך במניות מסוימות בבורסה בתל אביב.
המשבר הנוכחי מזכיר עד כמה השווקים הפכו תלויים בציוץ אחד של מנהיג או בהחלטה אחת של רגולטור. הכלכלה הגלובלית מחוברת הדוק כל כך, שכל שינוי קטן ביחסי ארה"ב-סין נוגע ישירות גם אלינו, דרך השקל, הפנסיה וההשקעות שלנו. בתקופות כאלה, החשיבות של ניהול סיכונים, גיוון תיק ההשקעות והבנת המקרו רק הולכת וגדלה.
