אחרי שנה וחודשיים מחוץ לטווח היעד של בנק ישראל (1%-3%), נראה שהאינפלציה בישראל מתקרבת חזרה ליעד. לפי תחזיות האנליסטים בסקר שערכה בלומברג, מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש אוגוסט צפוי להצביע על עלייה שנתית של 2.9%. אם התחזית תתממש, זו תהיה הפעם הראשונה מאז יוני 2024 שהאינפלציה תרד מתחת לרף העליון של היעד.
בחודש יולי עמד קצב האינפלציה על 3.1%. הסיבה לירידה הצפויה נעוצה ב"אפקט בסיס": מדד אוגוסט 2024 עלה ב-0.9%, בעוד שבאוגוסט 2025 התחזית היא לעלייה חודשית של 0.6% בלבד. כלומר, אף שמחירי המוצרים והשירותים במשק ממשיכים לעלות, קצב העלייה השנתי מתמתן.
מדד המחירים לצרכן, המתפרסם אחת לחודש על ידי הלמ"ס, מודד את השינוי הממוצע ברמת המחירים של סל מוצרים ושירותים שנצרך על ידי משקי הבית בישראל. בין היתר נכללים בו מזון, דיור, תחבורה, בריאות, חינוך ובילויים.
המדד הוא הכלי המרכזי למדידת האינפלציה - כלומר קצב עליית המחירים במשק. כשהמדד עולה בקצב גבוה מהיעד, נשחקת יכולת הקנייה של הציבור. מנגד, ירידה או יציבות בקצב העלייה מאותתות על סביבת מחירים יציבה יותר.
בנק ישראל הגדיר יעד אינפלציה של 1%-3% לשנה. חרגה האינפלציה מהיעד - עולה הסיכון לחוסר יציבות כלכלית ולתגובה מצד המדיניות המוניטרית.
אם אכן יתברר שמדד אוגוסט מצביע על ירידה באינפלציה ל-2.9%, הדבר עשוי להגביר את הלחץ על בנק ישראל להתחיל בתהליך הורדת ריבית. נכון לעכשיו, הריבית במשק נותרה יציבה ברמה גבוהה יחסית, לאחר רצף העלאות בשנים האחרונות שנועדו לבלום את האינפלציה.
הוועדה המוניטרית צפויה לפרסם את החלטתה הקרובה ב-29 בספטמבר. מבחינה כלכלית קרת רוח, ירידת האינפלציה אל תוך היעד תצדיק הקלה מוניטרית. עם זאת, בבנק ישראל חוזרים ומדגישים כי שיקולי מאקרו כלכלה אינם פועלים בחלל ריק: חוסר הוודאות הגיאופוליטית, ההשלכות של המלחמה והמחסור בעובדים עלולים להמשיך להפעיל לחצי מחירים מצד ההיצע, ולכן נדרשת זהירות רבה.
מעבר להיבט הכלכלי, יש לזכור גם את הממד הפוליטי. הממשלה, המגזר העסקי ומשקי בית רבים מפעילים לחץ על בנק ישראל להפחית את הריבית, בין היתר כדי להקל על נטל המשכנתאות והאשראי. אולם בנק ישראל הבהיר עד כה כי החלטותיו מתקבלות באופן עצמאי, על בסיס נתונים כלכליים ולא שיקולים פוליטיים.
תחזית חטיבת המחקר של הבנק הייתה כי הריבית תרד במחצית השנייה של 2025, אך אי הוודאות הביטחונית עיכבה את המהלך. אם מדד אוגוסט יאשר את תחזיות בלומברג, השאלה המרכזית תהיה האם בבנק ישראל יחליטו להקדים את הורדת הריבית כבר בהחלטה הקרובה, או להמתין לנתוני המשך שיבטיחו שהחזרה ליעד יציבה.
האינפלציה בישראל נעה בשנים האחרונות בין לחצי עלייה שנבעו מהתייקרויות בשוק הדיור, מזון ואנרגיה, לבין גורמים מרסנים כמו מדיניות מוניטרית אגרסיבית והתחזקות השקל בתקופות מסוימות.אם תימשך מגמת ההתמתנות בקצב עליית המחירים, צפויה חזרה הדרגתית לסביבת אינפלציה יציבה - שתאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית ולהקל על המשק. מנגד, הסיכונים נותרו משמעותיים: אי יציבות ביטחונית, מחסור בכוח אדם בענפים מסוימים, או עליות מחירים חדות בשווקים הגלובליים עלולים להחזיר את האינפלציה לעלייה מחודשת.
פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט צפוי להוות נקודת מבחן קריטית עבור המשק הישראלי. ירידה ל-2.9% באינפלציה תסמן חזרה לטווח היעד של בנק ישראל לאחר יותר משנה - ותעלה מחדש את הדיון על הורדת ריבית. עם זאת, בסביבה גיאופוליטית וכלכלית תנודתית, ההחלטות של הבנק המרכזי צפויות להישאר זהירות ומדודות.
