שוק המט"ח הישראלי רושם את אחד מגלי ההתחזקות החדים של השנים האחרונות. הדולר ירד לרמה של 3.23 שקלים - שפל שלא נראה מאז תחילת 2021 - והשקל השלים עלייה של יותר מ-10% מתחילת השנה. מאחורי המהלך עומדים שילוב נדיר של גורמים: רגיעה ביטחונית, אופטימיות גוברת בוול סטריט, ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל ושיפור בתחזיות הכלכליות המקומיות.
התוצאה היא לחץ גובר על בנק ישראל להפחית את הריבית כבר בהחלטה הקרובה, במיוחד אם מדד המחירים לצרכן שיתפרסם ביום שישי יישאר מתון כצפוי.
התחזקות השקל הנוכחית אינה נובעת מגורם אחד, אלא ממכלול רחב של שינויים. בשווקים הגלובליים נרשמה התמתנות בלחץ הפוליטי בארה"ב לאחר שהסתמן פתרון להשבתת הממשל, לצד חידוש הדיאלוג הדיפלומטי של טראמפ עם מנהיגים במזרח התיכון. במקביל, הרגיעה הביטחונית בישראל לאחר סיום מבצע "עם כלביא" וההבנות עם חמאס הפחיתו משמעותית את פרמיית הסיכון של המשק.
המשקיעים זיהו זאת היטב - וההון הזר החל לזרום חזרה לשוק המקומי, בעיקר לשוק האג"ח. מדד תל גוב כללי עלה בכ-0.3% בחודש האחרון, והתשואה לפדיון באג"ח הממשלתית לעשר שנים ירדה ל-3.2%, לעומת 4.6% בזמן המלחמה. גם פרמיית ה-CDS של ישראל (המחיר שהשוק דורש לביטוח מפני חדלות פירעון של המדינה) ירדה בחדות.
כל אלה מתורגמים לביקוש גובר לשקל - ולעלייה חדה בשערו.
כשהשקל מתחזק כל כך, הלחץ על הנגיד, פרופ’ אמיר ירון, להפחית את הריבית מתגבר. השקל החזק מקשה על היצואנים, מפחית את הלחצים האינפלציוניים, ומצמצם את הצורך בריבית גבוהה.
הנתונים האחרונים תומכים בכיוון הזה: האינפלציה בישראל כבר שלושה חודשים בתוך יעד ה-1%-3%, ובחודשים הקרובים היא צפויה להתכנס למרכז היעד - סביב 2%. גם השוק הריאלי מאותת על התקררות: קצב הביקוש לעובדים יורד, והבנייה למגורים נמצאת בקיפאון ממושך.
עם זאת, בבנק ישראל נזהרים. שוק העבודה עדיין חזק מאוד, שיעור האבטלה נמוך, והצמיחה ברבעון השלישי צפויה לזנק לאחר ההתכווצות ברבעון השני. במילים אחרות - אין כרגע "משבר ריאלי" שמצדיק הורדה חדה ומהירה של הריבית.
הנתון שיכריע את החלטת הנגיד הוא ככל הנראה מדד המחירים לצרכן של חודש אוקטובר, שיתפרסם ביום שישי הקרוב. הכלכלנים מעריכים עלייה של 0.4%-0.5% בלבד - מדד מתון יחסית שיאשר כי האינפלציה מאבדת תאוצה.
אם התחזיות יתממשו, בנק ישראל יוכל להצדיק הורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה - מהלך שהשוק מעניק לו הסתברות של כ-75%.
הפחתת ריבית כזו תתמוך בהמשך התחזקות שוק ההון, תקל מעט על נוטלי המשכנתאות, ותאותת שהמדיניות המוניטרית עוברת בהדרגה מבלימה לעידוד. עם זאת, בנק ישראל צפוי לשמור על קצב זהיר ולא למהר לצעדים חדים מדי, כדי לא ליצור ציפיות מוגזמות בשוק.
על אף המשבר במכירות והקושי הגובר בשוק הדיור, נראה כי שיקול זה לא יהיה גורם מרכזי בהחלטת הנגיד. שוק הנדל"ן אמנם התקרר, אך בבנק ישראל רואים בכך תיקון בריא לשנים של עליות חדות. המשכנתאות נותרו יקרות, אך אין אינדיקציות למערכת פיננסית בלחץ או לביקוש בעייתי לעובדים בענף.
לפיכך, גם אם הפחתת ריבית תתרחש, היא לא נועדה "להציל" את שוק הנדל"ן - אלא בעיקר להתאים את סביבת הריבית להתמתנות האינפלציה ולשקל החזק.
להערכת מרבית הכלכלנים, אם האינפלציה תתכנס לאזור 2% והצמיחה תתייצב, בנק ישראל יוכל להביא את הריבית בהדרגה לכיוון 4% במהלך המחצית הראשונה של 2025. זה יהיה איזון נכון בין תמיכה במשק לבין שמירה על יציבות מחירים.
בינתיים, השקל צפוי להמשיך לנוע בטווח 3.1-3.3 שקלים לדולר, כאשר כל התפתחות ביטחונית או נתון אינפלציה מפתיע עשויים לשנות את המגמה במהירות.
התחזקות השקל משקפת שינוי אמיתי בתחושת הסיכון כלפי המשק הישראלי - פחות חשש, יותר אמון. אך היא גם מחדדת את הדילמה של בנק ישראל: האם להוריד ריבית כדי למנוע ייסוף חד מדי ולתמוך בצמיחה, או להמתין ולוודא שהאינפלציה באמת בשליטה.
כך או כך, ברור שהחלטת הריבית הקרובה תהיה אחת המכריעות של השנה - לא רק לשוק ההון, אלא גם לשוק הדיור, המשכנתאות והחיסכון של כל אחד מאיתנו.