הציפיות להורדת ריבית כבר מגולמות כמעט במלואן בשוק הישראלי. לאחר שהריבית נותרה ברמה של 4.5% תקופה ממושכת, הערכות גוברות שבנק ישראל יתחיל להוריד אותה בקרוב, ככל שהאינפלציה נחלשת והמשק מתאושש מאירועי המלחמה. במקביל, בעולם כבר מתבצעת הורדת ריבית בפועל - בארה"ב הריבית ירדה מ-5.5% ל-4% ובאירופה היא עומדת סביב 2%.
הבנקים בישראל לא מחכים להחלטת בנק ישראל: הם כבר חודשים מפחיתים בהדרגה את הריביות על הפיקדונות לציבור. מדובר בתהליך הדרגתי אך עקבי, שבמובן מסוים "מכין את הקרקע" להורדות הריבית הצפויות, ומצמצם את עלויות המימון של הבנקים עצמם.
הנתונים של בנק ישראל מצביעים על מגמה ברורה: מאז אמצע 2024 הריבית החציונית על פיקדונות בבנקים נמצאת בירידה מתמשכת. במסלול הריבית הקבועה נרשמה ירידה מ-1.68% ל-1.5% בלבד, ובמסלול הריבית המשתנה - מ-1.52% ל-1.05%.
בהשוואה לאינפלציה שנתית של כ-2.5%, המשמעות ברורה:
הציבור שמחזיק את כספו בפיקדונות בנקאיים למעשה מפסיד כסף במונחים ריאליים. הכוח הקנייה נשחק, והכסף "ישן" בבנק במקום לעבוד.
במהלך השנתיים האחרונות עלתה בצורה חדה המגמה של הפקדות קצרות טווח. כמעט מחצית מהפיקדונות של הציבור היום נפתחים לתקופה של עד חודש בלבד, לעומת שליש בלבד לפני כשנתיים. הסיבה לכך ברורה - אי ודאות ביטחונית וכלכלית. משקי בית מעדיפים להשאיר כסף זמין לכל תרחיש, גם במחיר של ריבית נמוכה משמעותית.
בעוד שהפיקדונות הבנקאיים מניבים ריבית של 1%-1.5%, הקרנות הכספיות מציעות כיום תשואה של כ-4.5% - כמעט זהה לריבית בנק ישראל. הקרן הכספית משקיעה באפיקים סולידיים מאוד, כמו מק"מ ואג"ח קצרות, והיא נזילה לחלוטין: ניתן למכור אותה בכל יום מסחר ולקבל את הכסף לחשבון כמעט מיידית.
היתרון הזה, יחד עם פטור מעמלות קנייה ומכירה, הופך את הקרנות הכספיות לאלטרנטיבה כמעט מיידית עבור הציבור. במונחים מעשיים, מי שחסך 20 אלף שקל בקרן כספית הרוויח כ-800 שקל בשנה לאחר מס, בעוד שבפיקדון בבנק הרווח עמד על כ-255 שקל בלבד.
בעקבות פערי הריביות המתרחבים, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מנסים להניע את המערכת הפיננסית ליצירת תחרות אמיתית.
בין הצעדים: חובת פרסום תשואות הקרנות הכספיות באתרי הבנקים, והשקת מוצר חדש - קרנות כספיות מתחדשות, המאפשרות קיבוע תשואה לתקופה מסוימת. עם זאת, בשלב זה רק בתי השקעות בודדים (כמו אלטשולר שחם ומיטב) מציעים אותן בפועל.
ברשות התחרות שוקלים אף להגדיר את חמשת הבנקים הגדולים כ"קבוצת ריכוז", צעד שעשוי להוביל להטלת סנקציות ולהחלת מגבלות שיחייבו פתיחת שוק הפיקדונות לתחרות רחבה יותר.
ככל שהריבית תרד, גם הקרנות הכספיות יניבו תשואה נמוכה יותר - אך עדיין סביר להניח שיישארו עדיפות על פני הפיקדונות הבנקאיים, בעיקר בזכות הנזילות והיעדר העמלות. הציבור הישראלי מתחיל להבין שהכסף יכול לעבוד עבורו גם באפיקים פשוטים ובטוחים, וזו אולי ההתפתחות החשובה ביותר בשוק המקומי בשנתיים האחרונות.