בעבר זה היה סעיף אפור למדי בדוחות הכספיים - כזה שהאנליסטים נהגו לדלג עליו בדרכם לשולי הרווח. היום, הוא הפך לגיבור הראשי של עידן הבינה המלאכותית. הוצאות ההון - או בקיצור CAPEX (Capital Expenditures) - הן כבר לא רק מספר טכני במאזן, אלא מדד לעוצמה ולחזון של ענקיות הטכנולוגיה, ובעיקר, למידת האמונה שלהן במהפכת ה-AI.
קפקס מתייחס להוצאות ההוניות - כלומר, להשקעות ארוכות טווח בתשתיות, ציוד ומבנים שמטרתם לשרת את החברה לאורך שנים. בניגוד להוצאות תפעול שוטפות (OPEX), שנוגעות לפעילות היומיומית כמו שכר, שכירות ותחזוקה, הקפקס הוא השקעה אמיתית בעתיד.
עד לא מזמן, הסעיף הזה נחשב לשולי יחסית, אך בדוחות הרבעוניים האחרונים של ארבע ענקיות הטק - גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא - הוא גנב את ההצגה. יחד הן הוציאו סכום שיא של כ-120 מיליארד דולר על ציוד הון הקשור ל-AI - פי שניים מההשקעה ברבעון המקביל אשתקד. מדובר בזינוק מהיר כמעט חסר תקדים, שמסמן שינוי תפיסתי עמוק.
ההסבר פשוט - אך דרמטי. כל המהפכה הנוכחית של הבינה המלאכותית נשענת על תשתית פיזית עצומה: חוות שרתים, מעבדים גרפיים, קירור, אנרגיה וחומרה מתקדמת. כדי לאמן ולהפעיל מודלים דוגמת GPT או Gemini, נדרשים אלפי מעבדים הפועלים 24 שעות ביממה.
לכן, חברות הענן הגדולות השקיעו סכומי עתק בהצטיידות בציוד של NVIDIA, AMD, DELL ו-HP, ובהקמת תשתיות ייעודיות. גם תחזיות ההשקעה ממשיכות לטפס: אמזון עדכנה את צפי ההוצאות לשנה הנוכחית מ-118 ל-125 מיליארד דולר, וגוגל מ-75-85 ל-91-93 מיליארד. המסר ברור - הן לא מתכוונות להאט.
למרות היקף ההשקעות, המשקיעים דווקא לא נבהלו. מניות גוגל ואמזון עלו בכ-8%-9% בשבוע שלאחר הדוחות, כשהמשקיעים מבינים שההשקעה בקפקס היא למעשה הימור על העתיד. לעומת זאת, מניית מיקרוסופט דווקא ירדה מעט לאחר שהחברה הפתיעה כשהודיעה שהוצאות ההון שלה יעלו עוד, ל-94 מיליארד דולר בשנת הכספים 2026.מדובר באיזון עדין - בין הרצון להוביל את מהפכת ה-AI לבין החשש מהשקעת יתר ללא החזר ברור. חברות שאין להן הכנסות משמעותיות מענן, כמו מטא, נתפסות כפגיעות יותר, משום שקשה יותר להצדיק אצלן את ההשקעות העצומות.
חשוב להבין: הגידול החד בהוצאות אינו נובע מביקוש חסר, אלא דווקא ממגבלת היצע. יש כיום מחסור עולמי במעבדים ובחוות שרתים, והחברות נאלצות להקדים השקעות כדי להבטיח גישה למשאבים קריטיים. לפי הערכות, כדי לתמוך בשוק AI עולמי של טריליון דולר, נדרשות השקעות כוללות של כ-2.5 טריליון דולר - ואנחנו עדיין רחוקים משם.
יחס ההשקעות להכנסות (CAPEX/EBITDA) צפוי להגיע בשנה הבאה לכ-75%, כלומר רוב החברות מצליחות לממן את ההשקעות מתוך תזרים פנימי, בלי להזדקק למימון חיצוני - סימן לעוצמה פיננסית בריאה.
האתגר הגדול הוא העיתוי. האם החברות משקיעות מהר מדי? האם קצב הצטיידות כה אגרסיבי יתגלה בעוד כמה שנים כעודף השקעה? ומה תהיה ההשפעה של העסקאות הסיבוביות - שבהן חברות כמו NVIDIA משקיעות בסטארטאפים שרוכשים את הציוד שלהן בחזרה?
כל עוד הביקוש לשירותי ענן, עיבוד ושירותי AI ממשיך לעלות בקצב הנוכחי - ייתכן שההשקעות הללו יניבו תשואות יוצאות דופן. אך אם ניכנס לתקופה של האטה או קיפאון טכנולוגי, המשקיעים עשויים למצוא את עצמם מול תשתיות ענק שעדיין לא מניבות את ההחזר הצפוי.
הוצאות ההון של ענקיות הטכנולוגיה הן לא רק מספר בדוח - הן אמירה אסטרטגית. מי שמוכנה להשקיע עכשיו מאות מיליארדים כדי לשלוט בתשתית ה-AI העולמית, בעצם מגדירה את גבולות הכוח הכלכלי של העשור הבא.כמו תמיד, השאלה אינה רק כמה משקיעים - אלא מי באמת ידע למנף את ההשקעה הזו לרווח ארוך טווח. 2026 צפויה להיות השנה שבה נגלה את התשובה.