השקל חווה גל התחזקות מרשים: בשבועות האחרונים המטבע הישראלי נחלש משמעותית מול הדולר והגיע לרמות שלא נראו שנים - סביב 3.25 לדולר לפי דיווחים עכשוויים. בשבוע האחרון השקל אף הוגדר כ"מטבע החזק ביותר" מבין סל מטבעות מרכזיים, ואת המגמה הזו מלווה עלייה חסרת תקדים בסנטימנט הפיננסי המקומי.
להתחזקות יש השלכות כמעט בכל פינה של הכלכלה: משוק ההון ועד היצואנים, מתיירות ועד מדיניות מוניטרית.
המאמר הזה מסכם את הגורמים, בוחן את התרחישים הריאליסטיים ומפרט צעדים מעשיים עבור כל שחקן בשוק.
הסיבות המרכזיות להתחזקות השקל - מה באמת דוחף את המטבע?
- גל של כניסות הון והשקעות זרות - השוק המקומי משך בהמשך לשיפור הסנטימנט גלי השקעות זרות ומקומיות (מוסדיים ומשקיעים פרטיים), בין היתר בשל ציפיות ליציבות דיפלומטית וכלכלית. ראינו השבוע תזוזות חזקות במניות ותשואות אג"ח יורדות - סימנים טיפוסיים של כניסת כסף ולחץ על הדולר.
- ראלי המניות המקומי ופוטנציאל לכניסות נוספות - שיאים במדדי ת"א וחזרה של משקיעים זרים מביאים ביקוש לשקל לצורך השקעות והעמדת ערובות, שמרימים את המטבע.
- מאזן תשלומים ומצב חשבון שוטף - עודף מבני בחשבון השוטף, לצד שיפור ביצוא (או ציפייה לו), מצמצם את הלחץ המטבעי שלילי ומחזק את השקל. מספר אנליסטים ציינו שמגמות אלה צפויות להחמיר לטובת השקל אם ייכנסו זרמים נוספים.
- ציפיות למדיניות מוניטרית מורחבת או בעלת גמישות - בנק ישראל החזיק עד כה בריבית בסיסית גבוהה יחסית בעקבות שיקולי אינפלציה וביטחון, אך ירידה בסיכון הגיאופוליטי והמשך התמתנות המדדים עשויים לאפשר הורדות ריבית (או ציפייה להן), תופעה שלרוב תומכת בשוקי המניות ובכניסות הון - ובמקביל מחזקת את השקל כאשר הכסף הזול זורם למניות מקומיות. גם הודעות בנק ישראל על שמירה על הריבית ב-4.5% נרשמו לאחרונה.
מה זה עושה לשווקים - תגובות מידיות וברורות
- מט"ח: השקל התחזק מהר לעומת הדולר (כ־3.25) ולמול סל מטבעות - מה שמקטין לחצי מחירי הייבוא ומשפיע מידית על תמחור הסחורות והצריכה.
- אג"ח ממשלתי: תשואות האג"ח ל-10 שנים ירדו - עד לכ-4% ברגעים מסוימים - מה שמצביע על ירידת פרמיית סיכון ועל רצון להשקיע באג"ח ישראליות. זה מקל על מימון הממשלה ומקטין עלויות חוב לטווח הארוך.
- מניות: מדדי המניות (ובפרט סקטורים הצפויים להרוויח משקט ביטחוני כמו בנייה, תיירות ותשתיות) זינקו, מניות ביטחוניות ואל על נפגעו לטווח הקצר. המשמעות: שוק ההון מתמחר את הסיום הסיכונים הביטחוניים ואת עליית הזרמים הכלכליים.
מי מרוויח ומי מפסיד - השפעות ענפיות
- זוכים פוטנציאליים: חברות נדל"ן ובנייה (על רקע ציפייה להורדת ריבית ולחזרה של פרויקטים מוקפאים), חברות תיירות (חזרת חברות התעופה והעלאת ביקושים), חברות תשתיות וחברות פנקסיות שמושפעות לטובה מירידה בפרמיית הסיכון.
- מפסידים מיידיים: ייצואנים תחרותיים מול דולר - חברות שייצואן במדדים דולריים ימצאו את מוצריהן פחות תחרותיים. גם תעשיות תמלוגים שמסתמכות על ייצוא עלולות לראות ירידה ברווחים בשקלים אם לא יממשו כיסוי הולם.
- מייצבי מדיניות פיננסית: אג"ח מדינה נהנים מירידה בתשואות; הממשלה יכולה ליהנות מהוזלת עלויות שירות החוב ופתח לגמישות תקציבית.
תרחישים סבירים - עד לאן השקל יכול להגיע?
אציג שלושה תרחישים עם סיכונים וכלכלת השלכות:
- בסיס - החיזוק מתממש לתחום 3.1-3.3 (סביר בטווח הקצר): כניסות הון מתמשכות, ירידה בפרמיית סיכון ואופטימיות לגבי הסכם השלום משמרים השקעות ותזרימי מטבע. זוהי התחזית שניתן לראות בעיני בנקאים ומשקיעים רבים. אנליסטים מסוימים צופים שער דולר של כ-3.1 בשנה הקרובה.
- תחזית אופטימית - מתחת ל-3 בתוך שנתיים: אם היציבות תישאר מתמשכת, המשק ימשוך הון חיצוני משמעותי, התיירות תחזור במלוא הדרה, והפעילות הכלכלית תשתפר - משכך השקל עלול לעבור מתחת ל-3. זו התחזית היותר תקווה שאנליסטים מסוימים העלו.
- תרחיש הפוך - תיקון חזק: התדרדרות מדינית ביטחונית מחודשת או גל ירידות גלובלי שיחבל בכניסות ההון עלולים להחליש את השקל בחזרה (3.3-3.6 ואף יותר) ולטלטל את השווקים. מדובר בתרחיש סיכון שאי אפשר להתעלם ממנו.
השלכות מדיניות מוניטרית ופיסקלית
- בנק ישראל: השקל החזק מקל על היבוא ועל לחץ על מדד המחירים - מה שמרחיב את מרחב הפעולה של בנק ישראל בנוגע להורדות ריבית. עם זאת, הבנק שומר על זהירות: אינפלציה ליבה, שוק העבודה והנתונים הריאליים יקבעו את צעדיו. ההחלטות של בנק ישראל להחזיק ריבית ב-4.5% תומכות בכך שהמוסד מתחשב גם בסיכונים גיאופוליטיים.
- משרדי הממשלה: ירידה בפרמיית הסיכון מפחיתה עלויות מימון חיצוני ויוצר תנאים טובים יותר למימוש פרויקטים תשתיתיים, אך שיפור כזה גם צריך לבוא עם משמעת פיסקלית בכדי להבטיח דירוג חוב יציב לטווח הבינוני.
המלצות פרקטיות - מה כדאי לעשות היום (ליצואנים, למשקיעים, לצרכנים)
ליצואנים וחברות תלויות דולר
- להגביר כיסויי מטבע (FX hedging): שקלו להאריך היקפי גידור (forwards/options) כדי להגן על מרווחי רווח בעת המשך התחזקות השקל.
- התאמת תמחור: בדקו חוזי ייצוא לטווח הבינוני וקחו בחשבון התאמות מחירים או שיפור יעילות ייצור כדי לשמור תחרותיות.
למשקיעים פרטיים ומוסדיים
- בחנו חשיפה למט"ח: תיקי השקעות חשופים לדולר צריכים להעריך מחדש חשיפה מטבעית ואפשרויות גידור.
- תשקלו כניסה לנכסים בעלי חשיפה מקומית: מניות נדל"ן, בנייה ותשתיות עשויות להמשיך ליהנות אם רגיעה והורדת ריבית יתממשו. עם זאת - לא לשכוח סיכונים של עליות יתר.
- אג"ח: ירידת תשואות מקטינה את התשואה החדשה; משקיעים לטווח ארוך יכולים לשקול משקל גבוה יותר לאג"ח מדינה אם רוצים יציבות ונזילות.
לצרכנים ועסקים קטנים
- קניות, יבוא ומטיילים: שיקלו לבצע רכישות גדולות (יבוא סחורות, טיסות) כשהדולר נמוך יותר, לחילופין - לנצל את עוצמת השקל לתוכניות חוץ.
- הלוואות ומשכנתאות: אם אתם במשכנתה בריבית משתנה, שקלו מחזור כאשר הריביות יורדות, אך עשו זאת לאחר חישוב סיכונים ומדרגות ריבית.
מה לצפות בשבועות הקרובים - מדדי מפתח למעקב
- פרוטוקולי החלטות בנק ישראל ודיווחים על החלטות הריבית.
- זרימת השקעות זרות ודיווחים על הנפקות בינלאומיות של חברות ישראליות.
- דו"חות יצוא/ייבוא ונתוני החשבון השוטף (כשהם זמינים) - ירידה בגירעון בחשבון השוטף תחזק את השקל.
- אירועים גיאופוליטיים ומדיניים (הסכמים, הסלמות) שיש להם השפעה מהירה על פרמיות הסיכון.
שורה תחתונה
התחזקות השקל ל-3.25 ולמול סל המטבעות היא תזכורת לכך ששוקי המטבע מקבילים ומשלבים בין גאות מקומית (ראלי הבורסה, השקעות זרות) ובין שיקולים גלובליים. אם היציבות המדינית כלכלית תתממש ותתברר כהתמדה - השקל יכול להעמיק את התחזקותו (יש מי שמעלה תחזיות של כ-3.1 ובהערכות אופטימיות אף מתחת ל-3 בשנים הבאות). יחד עם זאת, השווקים רגישים לאירועים חיצוניים, לכן גיבוש מדיניות גידור, התאמות תמחור ושמירה על משמעת פיננסית הם המפתח להקטנת הסיכון.
