השבוע שעבר סימן התפתחות דרמטית בזירה המדינית ובשווקים המקומיים: הבית הלבן פרסם מתווה אמריקאי בן 20 סעיפים לייצוב והפסקת הלחימה בעזה, ורמזים על נכונות חלקית של חמאס לדון בחלקים מהתכנית עוררו גל אופוריה בבורסה בתל אביב ובשוק המט"ח. במקביל אירועי ספטמבר - ובפרט תקיפה אווירית בדוחא שאיימה על מעמדה של קטאר כמתווכת - שינו את מאזן ההשפעות, כשהממשל האמריקאי הוצג כמעצב מרכזי של מציאות חדשה באזור. ההשלכות הכלכליות אפשריות ונרחבות: זרימה פוטנציאלית של הון זר לישראל, התחזקות מטבע המקומי ורפורמות פוטנציאליות בתזרים התקציבי של המדינה - אך גם סיכונים פוליטיים ותנודתיות חריפה לשווקים.
בימים האחרונים הבית הלבן חשף הצעה בת 20 סעיפים שמטרתה להביא לסיום הלחימה בעזה ולסדר חדש זמני במנח שלטוני אזורי.
בתמצית: הפסקת אש מיידית בתנאים מסוימים, הסדר זמני לניהול רצועת עזה על ידי מנגנון טכנו ממשלתי (ללא מעורבות ישירה של חמאס בתפקיד ממשלתי), ועבודה על שחרור חטופים והחלפת שבויים ופעילים. הנשיא האמריקאי הציג את התכנית בפני קבוצה רחבה של מנהיגים מערב אסלאמיים לצד פנייה לראש הממשלה הישראלי.
חמאס, לפי דיווחים חדשותיים, הביעה נכונות חלקית להסכים לחלקים מההצעה - בעיקר בנוגע לשחרור חטופים והפסקת אש זמנית - אך הסתייג מסעיפים מרכזיים כמו פירוק ההישגים הצבאיים שלה או ויתור מוחלט על יכולותיה הצבאיות. המשך המשא ומתן הועבר למסגרות בינלאומיות, כולל מפגש קהיר ואנשי משלחת אמריקאית שיצאו לשם.
התקיפה האווירית בדוחא בתחילת ספטמבר, שנועדה - לפגוע בבכירים חמאסיים שנכחו שם, יצרה זעם אזורי והעמידה בסכנה את מעמדה של קטאר כמתווכת מרכזית. קטאר האיצה בהערכת תפקידה ונקטה צעדים דיפלומטיים שגרמו לערעור זמני בתיאום המו"מ. בתגובה, הממשל האמריקאי הוציא אותות של הגנה על קטאר ופתיחות לחיזוק קשרי ביטחון/דיפלומטיים - מה שנתפס גם כמסלול של מענה אמריקאי שיבטיח המשך תפקידה של קטאר במו"מ. האירוע חיזק את התמונה שהדרך להשלמת הסכם דורשת איזון עדין בין מנגנוני לחץ צבאיים, דיפלומטיים וכלכליים.
התגובות בשוק ההון המקומי לא אחרו לבוא: מדד ת"א 35 שוב שבר שיאים במהלך השבוע האחרון, מדד ת"א 35 שבר בפעם ה-40 מתחילת השנה - תופעה נדירה מבחינת תדירות שיאים שנתית, וזה קרה במקביל להתחזקות השקל מול הדולר. קריאות אלה משקפות הן את הציפייה לסיום הסכמות מלחמה והן תמחור של כניסת הון זר אפשרית והשבת פעילות תיירותית וכלכלית.
יחד עם זאת, חלק מהאנליסטים מזהירים שהעליות האחרונות מבוססות ברובן על ציפיות ולא על ראיות ממשיות של שיקום כלכלי לטווח מידי.
גם בזירה הפוליטית המקומית נרשמו תזוזות מהותיות: תמיכתו של ראש הממשלה בתכנית אמריקאית מצד אחד, והעמדה הכלכלית לאומית של גורמי ימין ברשותו מצד שני, יוצרות מתיחות פוליטית שעשויה להוביל לסיכונים ממשלתיים ולהשפיע על המשך היציבות הפיסקלית. בעוד שהשווקים מתמחרים תרחיש של ייצוב מהיר, הפוטנציאל לגל של אי יציבות פוליטית - עד לסכנה של קרע בקואליציה - משמש תמרור אזהרה למי שמקטין את רמת הסיכון.
בהנחה שחמאס משלים מהלכים טכניים לשחרור חטופים וישראל מבצעת נסיגת מבחן ברורה במסגרת פיקוח בינלאומי, השווקים יקבלו אותות אמון ממשיים. תזרים של מט"ח ושיפור באמון המשקיעים יכולים להמשיך להזרים השקעות, להשאיר את השקל חזק ולתרום לירידה בפרמיית הסיכון של מדיניות התקציב. במצב זה אפשרות להקלות ריבית או ליצירת חלל פיננסי לתמריצים כלכליים תעלה.
כאן נראה קידום מתון של ההסדר עם שחרור חלקי של חטופים והפסקת אש מדורגת, אך ללא פירוק מלא של כוחו הצבאי של חמאס. השווקים ימשיכו לתמחר תקווה, אך התנודתיות תישאר גבוהה. המשק צריך להיערך לגלי כניסה ויציאה של הון, ולממש מדיניות פיסקלית שמפחיתה חוסר ודאות (הקטנת הגירעון לטווח הבינוני).
אם המשא ומתן יתפוצץ, או שאירועים צבאיים נוספים יפגעו במתווכים, השווקים עלולים לתקן חזק במהירות. עבור כלכלת ישראל המשמעות היא פיחות בשקל, בריחת הון, ועליית פרמיית סיכון למדד התשואה על אג"ח ממשלתי. במצב זה יש לשים דגש על נזילות ותמהיל נכסים שמגן מפני תיקונים חדים.
מט"ח ומדד המחירים - התחזקות השקל במקרה של הסכם תורמת לייבוא זול יותר וללחץ דיפלציוני חלש, לעומת זאת, תיקון עלול להחליש את המטבע ולהביא ללחץ אינפלציוני עקיף.
שוק החוב והמוניטרי - הפחתה בסיכון מדינתי יכולה להוריד תשואות אג"ח ממשלתיות, חוסר וודאות ישמר את תשואות האג"ח בגובה מסוים עד לביטחון ביטחוני פוליטי אמיתי.
זרימה של הון זר והשקעות תשתיתיות - יציבות אזורית תעודד השקעות תיירות, תשתיות אחסון וגז, וכן כנראה גיוסי הון גלובליים לחברות ישראליות.
תקציב וקופת המדינה - שחרור חיילי מילואים והקטנת הוצאות ביטחון בטווח הבינוני יכולים לשפר את המאזן התקציבי, יחד עם זאת, חובה על ממשלה לשמור על שקיפות ולמנוע הוצאות חד פעמיות בלתי נחוצות.
אישור סופי או סבב המשך והאם שחרור החטופים יתחיל בפועל.
צעדים של מדינות מפרגנות (הכרזות פורמליות או ערבויות ביטחוניות) ושימור תפקידה של קטאר במו"מ.
תגובת השווקים הבינלאומיים ונתוני כניסת/יציאת הון אל מול נתוני המסחר המקומיים.
שמרו על מדיניות גיוס נזילות מינימלית למשברים - לא הזמן והמקום להפקדת כל ההשקעות בשוק אחד.
שקלו חשיפה סלקטיבית למדדים ולמניות שיכולות ליהנות מתנודתיות חיובית (תיירות, תשתיות, בניה, נדל"ן להשקעה) אך תחת סטנדרטים מחמירים של שווי וסיכונים.
הימנעו מהימור על אירועים פוליטיים נקודתיים - תמחור רציונלי מתחייב מול העלאת סדרי עדיפויות פיננסיים.
אם אתם מנהלים תיק חשוף לשקל, בדקו חשיפה מטבעית וגידור בהתאם לרגישות לתרחיש של פיחות פתאומי.
החיבור בין מהלכים דיפלומטיים מהירים, תגובות אזוריות חזקות ותמחור שוקי הון יצר תמונה מורכבת שבה גם ההזדמנות - הכנסה מהירה של הון ושיקום כלכלי - וגם הסיכון - תנודתיות גבוהה ולחצים פוליטיים פנימיים - שייכים לאותה משוואה.
המשקיעים ומקבלי ההחלטות צריכים לפעול בזהירות, לקרוא את האותות הבינלאומיים ולהכין מדיניות נזילות ותכנון פיסקלי שיגנו על היציבות במקרה של הזדמנות או של החמרה.
