מי לא רוצה תשואה גבוהה על ההשקעה שלו? השאלה האמיתית היא מי מוכן לקחת את הסיכון הכרוך בהשגת אותה תשואה. איגרות חוב בתשואה גבוהה (High Yield) - או בשמן המוכר יותר, אג"ח בסיכון גבוה - הן אחד האפיקים הפיננסיים המרתקים ביותר בשוק ההון. למרות שמדובר בהשקעה שמרתיעה את רוב הציבור, ישנם משקיעים שמכוונים אליה במודע.
כדי להבין את התופעה, חשוב להכיר את מאפייני האפיק, הסיכונים, ההזדמנויות וההיגיון שמאחוריה.
באופן עקרוני, אג"ח מייצגת הלוואה שהמשקיע מעניק לחברה או למדינה, תמורת תשלומי ריבית והחזר קרן. ככל שהלווה נתפסת כמסוכנת יותר - כך היא נדרשת לשלם ריבית גבוהה יותר כדי לגייס כסף.
אג"ח בתשואה גבוהה הן אותן איגרות חוב שמונפקות על ידי חברות הנתפסות כבעלות סיכון גבוה יותר. מדובר לרוב בחברות קטנות יותר, ממונפות יותר או כאלה שטרם הוכיחו יציבות פיננסית. לכן, הן צריכות להציע למשקיעים תשואה גבוהה ביחס לאג"ח ממשלתיות או לאג"ח חברות חזקות ויציבות.
המדד המקובל להבחין בכך הוא ה"מרווח" - הפער בין תשואת אג"ח החברה לבין תשואת אג"ח ממשלתית מקבילה. אם לדוגמה אג"ח ממשלתית ל-5 שנים נסחרת בתשואה של 5%, ואילו אג"ח של חברה ל-5 שנים נסחרת בתשואה של 8% - המרווח הוא 3%. ככל שהמרווח גדול יותר, כך נתפסת החברה כמסוכנת יותר.
לרוב המשקיעים, עצם המילה "מסוכן" היא תמרור אזהרה. החשש מחדלות פירעון, ירידות חדות במחיר האיגרת או תרחישים מאקרו כלכליים שליליים מרחיקים את רוב הציבור.
אבל ישנם משקיעים אחרים, מקצועיים יותר או כאלה עם פרופיל סיכון גבוה, שמבינים את היתרון:
פוטנציאל לתשואה עודפת: איגרות כאלה מציעות ריבית שוטפת גבוהה במיוחד, ובתקופות מסוימות גם רווחי הון.
קורלציה נמוכה למניות: בתקופות מסוימות, האפיק דווקא יכול לשפר את מדד השארפ של התיק בזכות פיזור שונה.
השפעת מחזור כלכלי: בתקופות של התאוששות או שגשוג, חברות הנתפסות כחלשות יותר עשויות להשתפר משמעותית - והאג"ח שלהן מתייקרות בהתאם.
השוק יודע להבחין מיידית בין תקופות של רגיעה לבין משברים:
לעומת זאת, בשנים רגועות - כמו ביציאה מהקורונה (2021) או בסוף 2024 – המרווחים הצטמצמו לרמות שפל של 2.5%-2.6%.
המשמעות: המשקיעים צריכים להכיר את התנודתיות הזו ולהיות ערוכים לה. מי שנכנס ברמות מרווח גבוהות יכול ליהנות מתשואה עודפת, אך מי שנכנס ברמות נמוכות מדי לוקח סיכון ללא פרמיה מספקת.
ישנן אג"ח שאינן מדורגות כלל על ידי חברות הדירוג, מה שמוסיף ממד של חוסר ודאות. לעיתים דווקא אג"ח לא מדורגות של חברות נדל"ן ישראליות - כמו עמרם אברהם בעבר - מצליחות לקבל בהמשך דירוג גבוה ולהניב למשקיעים תשואה נאה.
מן הצד השני, היו גם מקרים הפוכים: חברות כמו All Year או חלל תקשורת שנסחרו בתחילה בדירוג גבוה יותר, הידרדרו והפכו לאג"ח בסיכון גבוה - עם הסדרי חוב כואבים. המשקיעים צריכים להבין שהשוק מתמחר סיכונים מהר יותר מחברות הדירוג, ולעיתים מתריע לפני הורדת הדירוג הרשמית.
משקיעים פרטיים לרוב אינם מתאימים להשקעה ישירה באג"ח כאלו, בגלל הסיכון הגבוה והידע הנדרש. האפשרויות המרכזיות הן:
אג"ח בתשואה גבוהה אינן מתאימות לכל אחד. הן דורשות פרופיל סיכון בינוני-גבוה, אופק השקעה של לפחות שלוש שנים, ויכולת להתמודד עם ירידות חדות בדרך.
מי שמחפש השקעה סולידית, יציבה ונטולת דרמות - ימצא את מקומו באפיקים כמו אג"ח ממשלתיות או אג"ח חברות בדירוג גבוה. אבל מי שמוכן לקחת סיכון מחושב לטובת תשואה עודפת, ימצא באפיק הזה הזדמנות מעניינת - במיוחד כאשר המרווחים מתרחבים.
אג"ח מסוכנות מרתיעות את רוב המשקיעים - ובצדק. אך עבור מי שמוכן לקחת סיכון גבוה ומבין את הדינמיקה של השוק, הן יכולות להיות מרכיב מתגמל בתיק ההשקעות. המפתח הוא זהירות, פיזור ויכולת ניתוח מקצועית. ההזדמנות קיימת - אך היא מגיעה עם מחיר ברור: תנודתיות, חוסר ודאות וסיכון ממשי להפסדים.
